פורסם ב מאת אבנר

גברים ממאדים

עוד משהו קטן בעקבות התצפית במאדים, מעל גג תל-אביבי:

 

סוויפט, מחבר מסעי גוליבר, כתב על חכמי האי המעופף לאפוטה: "הם גילו שני כוכבים קטנים, או לוויינים, הסובבים סביב המאדים, הפנימי שבהם מרחקו מהמרכז פי שלושה מקוטרו, והחיצוני – פי חמישה: הראשון משלים סיבוב בתוך עשר שעות ומשנהו בעשרים ואחת וחצי שעות…"

שני הירחים, פובוס ודמוס (פירוש שמם: אימה ופחד) התגלו בפועל מאוחר יותר; כדי לענות על השאלה כיצד ידע עליהם סוויפט, התפתחה ספרות ענפה, שטענה בין השאר שסוויפט היה איש-מאדים. נראה שסוויפט קיבל את הרעיון מיוהנס קפלר, שב-1610 פרסם פענוח של הודעה מוצפנת – אנאגרמה – ששלח גלילאו למכותביו. נכתב שם כך:
s m a i s m r m i l m e p o e t a l e u m i b u n e n u g t t a u i r a s
הפרוש הנכון של האנאגרמה היה Altissimum planetam tergeminum observavi , כלומר (בערך) "צפיתי בפלנטה הרחוקה ביותר (שבתאי) והיא כפולת-שלוש." אבל קפלר פענח אחרת:
Salue umbistineum geminatum Martia proles.
קרי, בערך – "הידד, שני מלווים, ילדיו של מאדים." מכך הסיק קפלר שגלילאו גילה שני ירחים של מאדים, והמסקנה הזאת התגלגלה אל סוויפט.

 

[לקוח בעיקר מכאן.]

אבל צריך לומר שגוליבר, גיבורו של סוויפט, לא התרשם מחכמי לאפוטה, שהעסיקו אנשים שתפקידם היחיד היה לטפוח על פיהם ואוזניהם בשלפוחית מנופחת, כדי לקטוע את חוט-המחשבה הנשגב שלהם ולהחזירם לרגע אל קרקע המציאות. הוא תעב את שחצנותם ונרגנותם, ושוחח שם רק עם "נשים, סוחרים.." הוא הרגיש עצמו בזוי, אבל רק מהם יכול היה לקבל תשובה לעניין. 

יש כמובן יותר מדרך אחת להביט במאדים. נסו את הדרך הזאת.

 

8 תגובות בנושא “גברים ממאדים”

  3. השאלה שלך דומה לשאלה: "איזה אינטרס יש ליהודי לברוח מגרמניה בשנת 1937?", לפחות מבחינת החורים המסיביים שנגלים בהשכלתך. תסלח לי על הבוטות: כמובן שניתן לענות על השאלה שלך, שהיא שאלה לעניין, אך קשה מאוד לדעת מאיפה להתחיל. מעולם לא שמעת על מקרים בהם סטיות מסוימות מהשקפת העולם המקובלת, עשויים היו בעבר (וכמובן גם היום, תלוי איפה), להביא למותך, ובדרך כלל לאו דווקא תוך כדי שנת לילה מתוקה? סיפור גליליאו הוא אחת הדוגמאות המובהקות להתנגשות בין "אמת" ובין "אינסטינקט חיים". וברכט כתב על זה אפילו מחזה.
    מקווה שהועלתי במשהו, למרות חוסר הסבלנות.

  4. ההצפנה הייתה כמובן חיונית מאימת הכנסייה, אבל לפי כמה אתרים הייתה מקובלת גם כהוכחה ל"בעלות" על תגלית למען ההסטוריה .
    הרעיון היה לשמור על סודיות ובו בזמן להפיץ בקרב עמיתים-מדענים – כמו קפלר – את העובדה שעלה על תגלית מרעישה, בלי לפרט מהי, אבל כך שיוכל להוכיח את משמעותה אם יידרש. באותה תקופה גילה גלילאו עוד עשרות תגליות אסטרונומיות, שבסופו של דבר סיבכו אותו עם הכנסיה.

  5. פזנר, או מה שזה לא יהיה, לא הועלת בכלום, נהפוך הוא, גרמת נזק, כלך לך מכאן. 1937, אלק. למה 37 דווקא?

    ברכט, שמכט, לא הבנת כלום אם אתה כזה גס רוח

  6. אלך כלעומת שבאתי, אבל מה הבעיה עם ברכט? על "חיי גלילאו" שמעת? וגם מה הבעיה עם 1937? איפה בדיוק הנזק? ואתה, אדוני, עצבני בדיוק כמוני, ועל כך אני מוקיר לך תודה.

  7. לפזנר – בכלל לא מובן מאליו שגילוי ירחיו של מאדים היה מסבך את גלילאו עם הכנסייה – להבדיל מגילויים על טיבו של כדור הארץ, גילוי הירחים לא בהכרח סותר איזו הנחה אסטרונומית (הכרוכה בהנחה תיאולוגית) יסודית של אותה עת.
    הרי גם בתקופת שלטון האינקוויזיציה, הרבה תגליות אסטרונומיות התקבלו בלי פקפוק ומגליהם לא רק שלא הועמדו לדין, אלא זכו לעתים לכבוד רב – בכלל זה למשל עדכון לוח השנה הנוצרי ללוח הגריגוריאני.

    לכן הסברה שהביא אבנר – שההצפנה מבוססת על שיקול שאינו זר למדענים גם כיום – הגיונית לא פחות מאשר החשש ממשפט האינקוויזיציה.

  8. אגב, גלילאו גילה ארבעה מבין ירחיו של צדק, ופרסם זאת ברבים.
    האם הגילוי הזה סיבך אותו באיזה אופן?

השאר תגובה