זיכרון קולקטיבי

חיטטתי במקרה בחוברת "ים" מאוגוסט 1945 (במדור "במת יורד-הים העברי") ונתקלתי בקטע הבא –

נדמה לי שהצרימה בולטת לעין אבל ליתר בטחון, הנה הטקסט מן הטקסים הממלכתיים וימי הזיכרון:

בלי לערוך אנליזות מופרזות, יש הבדל בין "תפילת האדם" ל"האמון באדם". מתוך סקרנות תפלה אני תוהה: האם הגרסה הזאת פשוט מוטעית? אם לא, מתי ועל ידי מי נערכו השינויים – מישהו יודע?

אולי תרצו לקרוא גם את:

60 תגובות בנושא “זיכרון קולקטיבי”

  1. יכול להיות שכמו במקרים רבים של ימי תחילת הציונות והקמת מדינת ישראל הוספת התפילה לשיר נתנה נופח ציוני-לוחמני לשיר , כדי שיתאים לערכים של הההקרבה העצמית שהתאימו לאותה התקופה.
    בדיוק כמו "טוב למות למען ארצנו " של טרומפלדור
    אחרי הכול היינו זקוקים אז למיתוסים

  2. אני רק תוהה אם מישהו חקר את זה אי פעם, האם השינוי מכוון, או "שיפור" תמים – כאמור, סקרנות.

  3. זמזום המים? ממתי מים מזמזמים?
    אני אגיד לך מתי- כשיש כלי שיט ממונע במים, שמחריד בזמזום מנועו הסופר-טכנולוגי-מתקדם-איזה-מזל-שהמצאנו-אותו-אנחנו-כאלה-חכמים, את הרשרוש הטבעי שברא אלוהים.

    (וחוץ מזה, את הגירסה הערוכה קשה מאד לשיר)

  4. היא זאת שכן שרים. כאמור הטקסט עם הזמזום הודפס ב-1945, ואם הוא מדוייק – הגירסה המוכרת היא-היא הערוכה.
    והזמזום – לפני כמעט שישים שנה ובפיה של מישהי שעברית אינה שפת-אמה – יתכן שהיו לו קונוטציות אחרות.

  5. רשרוש בדרך כלל מקושר לרשרוש של ניירות או של עלים.
    זמזום הוא פשוט שיר בלי מילים. דוקא זה נשמע לי יותר פואטי.

    אבנר, נראה לי שהגרסה שהבאת היא המקורית. יתכן שדוד זהבי (שהלחין את השיר) הוא זה ששינה את הנוסח.

  6. גם אני ניחשתי שיתכן כי השינוי קשור ללחן.

    זמזום הוא גם, להבדיל, הקול שמשמיעים חרקים עוקצים, ומקדחות של רופאי שיניים — אבל הכל תלוי-הקשר.

  7. המהום שקט.
    אפרופו התרחקות מהמקור,
    גם נורמות התרגום לפני 40-50 שנה היו אחרות.
    דליה רביקוביץ תרגמה ( להפליא) את 'מרי פופינס',
    אבל החליטה לעברת את שמות הרחובות והגיבורים.
    הספר ארוז באחד הארגזים שלא פרקתי,
    כך שאני מתקשה לצטט. זוכרת שבילדותי התפעלתי מאוד מהשמות הציוניים המובהקים…

  8. ב-35 במאי של קסטנר הגיבורים משחקים בקלפים עם מאפו, שניאור, יהודה הלוי (במקום שילר, גיתה, היינה)

    זמזום המים דווקא מוצא חן בעיני – לא שגרתי.

  9. קוראים לה מרים, למיטב זכרוני, וכשהצטרכתי פעם תרגומים באנגלית לשירי חנה סנש, היא סיפקה לי את המבוקש. נראה לי שכדאי להתקשר אליה כדי לבדוק. ההשערה שלי היא שהיו שני נוסחים לפחות. וכמו שכבר נאמר כאן, חנה סנש עוד ניסתה את העברית שלה, שהייתה חדשה לה.

  10. איך קשורה החלפת המילה "אמון" במילה "תפילה" במיתוסים ואתוסים ציוניים? מה הקשר לטרומפלדור?
    כמובן שאפשר לצאת למסע פילוסופי מפותל, ולמצוא איזו תיאוריה על הקשר בין הדברים, אבל זאת תהיה הגזמה שרק תוכיח את ההיפך.

    עיוות שיר הוא דבר די דוחה בעיני, אבל לא כל עיוות אפשר להסביר בדמגוגיה רדודה.

  11. אבנר, גילוי מעניין. דווקא החוברת הזאת של "ים" חסרה לי…
    תגיד, בלי קשר ישיר, האם אני טועה או ששביתת הנמלים סיפקה לצוותים המושבתים מאונס כמה ימי בילוי בערי הנמל כמו בימים עברו, כשפריקה וטעינה היתה אורכת יותר מכמה שעות?

    נמרוד, גם אני כמו רובי איני רואה נופך ציוני לאומי בשיר המוכר לנו.

    אני מהמר על שתי גירסאות של המשוררת עצמה.
    שינוי שיר לצרכי הלחנה רווח מאד בתקופה בה נהגו לשיר שירי משוררים, וכך עשו גם לחלפי, אלתרמן ואחרים. אבל במקרים הידועים לי הסתפקו בשינוי צורני מינורי (למשל, "רשרוש של המים" במקום "רשרוש המים").

    פניתי במייל לעמותה להנצחת חנה סנש בשאלה.

    אגב עיוותים, משך שנים הייתי משוכנע ששרים "ורק השמים".

  12. שחנה סנש, בתור עולה חדשה, שלטה בעברית טיפה פחות ממה שנדרש כדי לעמוד על כך שמים מהמהמים ומרשרשים אבל לא מזמזמים.
    כשאדם הופך לסמל, הביוגרפיה שלו מופקעת ממנו – ומסתבר שגם מגבלותיו מופקעות ומוחלפות. כנראה מי שפרסם לראשונה את השיר בגירסה הידועה יותר, ראה צורך לתקן את מילותיה של העולה החדשה. ואם כבר לתקן אז למה לא עד הסוף.
    מה שצורם, באמת, זה שהמשפט ההומניסטי קיבלת טון קצת דתי. אם זו לא הייתה כוונת המשוררת אז באמת זה שגוי.

  13. מקיבוץ נען – בתו של דוד זהבי, שהלחין את השיר.
    ייתכן שבעזבון שלו אפשר לראות את הטכסט המקורי שקיבל וכיצד הלחין אותו, עם שינויים אפשריים שעשה כדי להתאים את הלחן למלים.

  14. (דורון עובד במילון ההיסטורי שבאקדמיה ללשון עברית. משתתף פעיל בפורום תרגום ועריכה בנענע)

    זוהי בעיה הרובצת לפתחם של חוקרי נוסח השיר.
    אולי אנשים דוגמת אליהו הכהן יֵדעו להוסיף משהו בעניין.

    מכל מקום, לפני שנים אחדות כתבה יעל רשף עבודת דוקטורט על הזמר העברי.
    יעל רשף הקדישה מקום רב בעבודתה לבעיית הנוסח:
    במקרים רבים קשה היה לה לקבוע מהו הנוסח ה"נכון" של השיר,שֶׁכֵּן שירים רבים נדפסו בנסחים שונים בשירונים שונים,
    ואף המשוררים עצמם לא טרחו במקרים רבים להילחם בתופעה.
    ייתכן שלפנינו עדות נוספת לתופעה.

    אני עצמי מכיר תופעה זו משירונים מודרניים יותר,
    וכולנו מודעים לאחד מפניה, כפי שהוא משתקף באתר אבטיח.

    אפשרות אחרת היא שמדובר בשינוי מכוון על ידי גורם מזוהה,
    בדומה לשינוי מילות "התקווה" בדרך להפיכתה להמנון לאומי.

    ועוד שתי הערות:

    1. אילו אני אבנר שץ, הייתי מנקד גַּנָּז, כפי שמנקד אבן-שושן במילונו.

    2. (הערה שניה לא קשורה לעניין)

    http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=3415317

  15. שוחחתיזה עתה עם גב' מרים נאמן מקיבוץ שדות-ים, האחראית על עזבונה של חנה סנש.

    לדבריה, הנוסח שפורסם בכתב-עת "ים" ב-1945, הוא נוסח שנמצא ביומנה של חנה סנש. ואולם חנב סנש העתיקה, בטרם יצאה לשליחות, שירים שונים למחברת נפרדת בשם "ללא שפה." היא נתנה את המחברת לחברה מקיבוץ חצור. במחברת זו מופיעה השיר בגירסה הידועה לנו.

    סופית: הנוסח שלעיל הוא נוסח מוקדם, מעין טיוטה.
    חנה סנש עצמה תיקנה את את השיר וניסחה את גירסתו המוכרת.

  16. אבל (לחנן) שינוי הניקוד, נדמה לי, מתריך פנייה מיוחדת לאורי ברוכין..בהזדמנות נתקן. תודה.

  17. וחזרה להודעה המקורית ולתגובות הראשונות, על מיתוסים, נופך ציוני לוחמני, ערכי הקרבה עצמית, החלפת ההומאניזם בדת, וכו'. אם אכן נכון הוא שמדובר בגירסא מוקדמת לעומת גירסא מאוחרת של השיר, וששתי הגרסאות נכתבו בידי חנה סנש, אזי לאור התגובות ניתן להעריך מחדש את "חטאיה" של סנש:

    (א) היא היתה ציונית, למרות שלא ברור כיצד מתבטאת הציונות שלה בשיר, לבד, אולי, מבשמו: "הליכה לקיסריה", כש "קיסריה" מזהה את "קבוצת קיסריה". פרט לאיזכור קלוש זה, אין בשיר שום דבר שהופך אותו ליהודי, ישראלי, ציוני…

    (ב) מבלי להאשים אותה בדתיות וריאקציונריות ממש, הרי חיי הרוח שלה כללו מושגים כמו אלוהים ותפילה

    ואל ימעטו בעיניכם חטאים אלו. לו היתה שורדת את המלחמה וחוזרת לקבוצה שלה, אפשר והיו לה כיום ילדים ציוניים, רחמנא לצלן, בעלי זיקה כלשהי לעם ישראל ולתרבותו.

  18. צר לי לומר, אבל מי שקורא את המילה "תפילה" במשמעות דתית צרה – או שהוא דמגוג שרוצה רק להחצין את עמדתו בכל הזדמנות, או שהוא לא יודע לקרוא שירה.

  19. דפנה זהבי אינה בתו של דוד זהבי אלא כלתו.
    ואפשר להתקשר לשלומית רז בקיבוץ נען שאחראית על עזבונו של דוד ולשאול אותה

  20. כאחיינה של חנה סנש ז"ל אני מפנה את תשומת לב הכותבים לכך שבהוצאת הקיבוץ המאוחד מפורסם כמעט במלואו יומנה של דודתי חנה סנש, קובץ חלקי ממכתביה ועוד
    כדי לפתור לחלק מהכותבים שאלות ותהיות מי היא הייתה אני מפנה את המתעניינים לקרא את יומנה ואז לחוות דעתם
    בברכה איתן סנש

  21. ראיתי צילום של השיר המקורי בכתב ידה של חנה סנש, והוא זהה לחלוטין למילות "הליכה לקיסריה" הידוע לנו היום. לכן נראה שהשיבוש הוא בציטוט השיר בחוברת "ים". ם

  22. ובכן לכל המעונינים, הגירסה הכתובה מוכרת, היא של חנה סנש בדיוק כמו הגירסאות האחרות
    כמקובל אצל כל המשוררים
    כותבים ומוחקים
    רק שאצלה גילו את הכל לאחר מותה (לא ידעו שהיא כותבת) וכך התגלו כל הגירסאות יחד
    הדבר סיפק חומר בערה לכמה מדורות שניסו לקעקע את זכותה של סנש על הגירסה האחרונה והמוכרת
    זה בסדר, הכל שלה
    (הכותב הוציא באחרונה ספר "שיר לדרך" הסיפורים שמאחורי השירים ושם גם נזכר הסיפור הנל)

  23. שלום, אנחנו תלמידות חטיבת ביניים והתבקשנו לערוך עבודה על חנה סנש.
    בתוכה עלינו לכלול גם "ניתוח" ספרותי לשיר "הליכה לקיסריה" ואנו מתקשות בדבר.
    נשמח ונודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לנו ע"י מסירת מידע על השיר.
    בתודה מראש
    אורטל והדר

  24. מדוע קראה חנה לשירה בשם זה?????
    מה התרחש לחנה בתאריך-24.11.42????
    תשובות בדחיפות
    תודדדדדדדדדה

  25. השיר מתאר את התפאורה הטבעית של ההולך ברגל על קו המים לקיסריה ומכאן שמו. תפילת האדם קשורה, מן הסתם, להלך רוחה של סנש. יום לפני כן, ב-23.11.194
    הודיעה הסוכנות
    הודעת אבל רשמית ובה הבהירה לציבור בארץ את הנעשה באירופה. לפני כן היו אלה בעיקר ידיעות לא-מאושרות ושמועות. ההודעה שלוותה למחרת בהודעת בעלות הברית על אופי ההשמדה זעזעה עמוקות את אנשי הישוב שרבים מהם גם הותירו משפחות באירופה.

  26. ?מה קרה בתאריך הרשום בסוף השיר-24.11.42
    ?מדוע ניקרא השיר הליכה לקיסריה
    !!!תשובות בדחיפותתתת
    תודהההההההההההההההההההההההההההההההה

  27. שלום,קוראים לי אלי,אני נולדתי בתאריך 24.11
    השיר הזה מאוד נוגע לליבי מפני שחברים שלי דיי מציקים לי איתו ואני לוקח אותו כמטרד עד היום,שגיליתי הוא נכתב ביום ההולדתי שלי.

  28. הוא לא נכתב ביום ההולדת שלך אלא הרבה שנים קודם באותו תאריך.זהו.

    ולהילה שאין לה אתר: את רק בכיתה ו' אני יודעת השאלות זה מהחוברת סימנים בדרך…. אני בדיוק עושה שיעורם אממממ וואי איזה חומר מדהים! ולא לא כזה שמסניפים!!

  29. וואי תקשיבו אני בכיתה ו' ואני עושה עכשיו שיעורי בית בסימנים בדרך ויש שאלה שהיא :
    מה קרה בתאריך 24.11.1942
    ואני ממש חייבת את התשובה כי בעזרת השאלות אני צריכה לעשות סיכום על חנה סנש !!

  30. אוף נו מה קורה עם כולם המשימה הזאת פשוט נהפכת לסיוט גם לי נתנו שיעורי בית לחופש סוכות לעשות את עמוד 55 בחוברת ואני ניתקעתי בשאלה הזאת אני כותבת המון תאריכים וזה לא מצליח לי…
    לא ראיתי באף אתר את התשובה!

  31. אנחנו עושות שיעורים בסימנים בדרך ואתם יודעים אולי מה קרה בתאריך-24.11.1942??

  32. אנחנו עושות שיעורים בסימנים בדרך ואתם יודעים אולי מה קרה בתאריך-24.11.1942??

  33. אני עושה שיעורים בחוברת בסימנים בדרך לכיתה ו' ואני לא מוצאת את התשובה לשאלה:מה קרה בתאריך 24.11.42 תעזרו לי!!!
    תודה

השאר תגובה