ישמחו השמאים

מכיוון שבכמה וכמה התייחסויות תקשורתיות צויין, בעקשנות מסויימת, שאתר "רשימות" הוא אתר של בלוגים, וכך הוא גם מסווג במדריכים הרלוונטיים, אני חש חובה למהר ולדווח שבסערה של הלילה נפל דוד-השמש שלנו, עם הקולטים, מן הקומה השביעית לגינה, קורע בדרכו מתקני כביסה וגגונים. ירדתי בלילה כדי לסגור את השִיבֶּר (הצינור התלוש הרעיף מים כמו עורק קרוע) וכמה דקות אחרי שעליתי בחזרה נפל גם הדוד של השכנים, נוחת בערך במקום שבו עמדתי. בבוקר הגיע "הארץ" ובו נכתב כי כפי שסברתי גם אני,"העולם הנורא והמדהים שאנחנו חיים בו הוא אכן גחמני ושרירותי מבחינות רבות", אבל "היכולת לדבר על החוויה האישית נותנת מוצא למשבר הייצוג הריאליסטי. ייתכן שאיני יודע לפרש את המציאות החיצונית. אך מה שאירע לי, שחזיתי מבשרי, ודאי שעליו אני יכול להעיד."

 

 

6 תגובות בנושא “ישמחו השמאים”

  1. 1. דוד זה דוד זה דוד. 2. הצחקת אותי כמעט עד דמעות. 3. הכתבה ההיא בלינק, נו, אין ברירה, מה באמת דעתך? 4. בכל זאת, שמור על עצמך, שם בחיפה.

  2. אצלנו בנתניה הרוחות כה חזקות ששולחן הפלסטיק שלי עף למטה והבוקר קיבלתי שולחן פלסטיק חדש שעף כנראה למישהו מהשכנים למעלה, הישר לתוך המרפסת שלי.

  3. אלכסנדר, אל"ף תודה, בי"ת, בדרך כלל מאמרים כאלה, הכתובים ברהיטות ומתוך שכנוע פנימי, גורמים לי להנהן בהסכמה, עד השבוע הבא, שבו מתפרסמת האנטי תזה וגורמת לי להנהן שוב בהסכמה; ובכל זאת יש במאמר של גלסנר כמה נקודות שקל לי לחלוק עליהן, למשל ההנחה המובלעת שפוסט מודרניזם הוא מין ארגון גלובלי עם משרדים, ועדה מסדרת, הנהלה ודובר, שיכולים לצאת בהכרזות על "מות הסובייקט", מה שזה לא יהיה – אבל אין טעם להתפלמס עם המאמר בתוך ריבוע התגובה הזה, וחוץ מזה אין לי אנרגיה לכתוב משהו קוהרנטי, יש לי דודים על הראש. אולי בפעם אחרת.

    כרמל, מתנות מן השמיים, מה? בכל זאת יש הבדל בין שולחן פלסטיק לדוד – כמו בין קילו ברזל לקילו נוצות.

    איתן, תודה על החידודים על הדודים.

  4. זה שנים שאני שרה את השיר האמור ומדמה לעצמי את יושבי משרד השמאים קייזר את משהו שבפינת הרחוב שלי (הלסינקי) וארלוזורוב רוקדים בגשם במעגל סביב איזו דירה מוצפת.
    טוב לדעת שלא רק אני עליתי על הקישור הזה.
    ובהצלחה עם הדוד (זה לא השם של הדמות שגילם ג'ף ברידג'ס ב"ביג לבובסקי"?).

  5. "דוד בא והולך, אבל אם הוא נוחת לך על הראש – זה לא טוב" אומר הפתגם הליטאי.

    אלכס, האם נכון המאמר האומר נחרצות שהפומו הוא רצח: השאלה (כמו כל שאלה כמעט) רגשית מעיקרה.

השאר תגובה