אורות – קפקא

הופיע גיליון קפקא של אורות

יצירתו של פרנץ קפקא, הסופר המובהק של המאה העשרים, לכדה את רוח התקופה ואת מוראותיה. משפטו של יוזף ק., הטירה המתעתעת, גלגולו של גרגור סמסא, אמן הצום, מושבת העונשין – אך גם טקסטים פחות ידועים בכתבי קפקא – משמשים השראה ליצירות בגיליון השישי של אורות.

 הגיליון כולל סיפורים, שירה, מאמרים, תרגומים ותצלומים בעקבות קפקא.

מערכת אורות: טל ניצן, יונתן דורי, דינה שטנר info@orot-books.com

 kafka frontמשתתפים בגיליון: זהר איתן, רוני אמיר, אלכס אפשטיין, דרור בורשטיין, יעקב ביטון, ריצ'רד בראוטיגן, נוית בראל, נטע גוב, רונן גולדמן, הדס גליקו, אבי דבאח, יונתן דורי, וולפגנג הילדסהיימר, אילנה המרמן, אברי הרלינג, נל זינק, שמעון זנדבנק, נעם כהן, דוד לוין, צביה ליטבסקי, שבתאי מג'ר, עמוס נבון, חוה ניסימוב, טל ניצן, רוני סומק, דניאל עוז, אלישע פורת, יובל פז, לאה פילובסקי, דורית פלג, ענת פרי, ריימונד קארבר, טלי קונס, יורם קופרמינץ, ענבל רווה, אורלי רוזן, אבנר שץ.

 תצלומים: נטע גוב, רונן גולדמן, יורם קופרמינץ. תצלום השער: יורם קופרמינץ.

 יצירות מתוך הגיליון
להצטרף לדף בפייסבוק
לרכוש גיליונות בהנחה

תרומתי הצנועה: תרגום ל"זכרונות ממסילת קאלדה" מאת נל זינק

בשנת 1914, בימים שבהם כתב את "המשפט", התחיל פרנץ קפקא לכתוב סיפור נוסף בשם "זכרונות ממסילת קאלדה" (Erinnerungen an die Kaldabahn). בסופו של דבר נותר הסיפור בלתי גמור, ורק בשנות החמישים, עם פרסום יומניו ע"י מקס ברוד, הופיע בדפוס, לצד מעט דברים שכתב קפקא ביומנו על יסורי הכתיבה והניסיון שלא הבשיל.

הסיפור נכתב בתוך היומן גופא, ב-15 באוגוסט 1914. ב-21 באוגוסט כתב קפקא: "התחלתי בתקוות שכאלה, ואחר כך נהדפתי אחור על ידי כל שלושת הסיפורים, היום יותר מתמיד. אולי נכון הוא שעל הסיפור הרוסי לעולם אין לעבוד אלא אחרי "המשפט".

"זכרונות ממסילת קאלדה" הוא אם כן "הסיפור הרוסי" של קפקא שלא הושלם; לא רק תפאורת הערבות האינסופיות והריקות מעניקה לו את הניחוח הרוסי, אלא גם האבסורד העקרוני של מסילה שאינה מובילה לשום מקום, ודמותו של המפקח על המסילה – באלה אפשר למצוא הדים ברורים לסיפורי גוגול, ויש שימצאו אותם גם ביצירות אחרות של קפקא.

אחת הפרשנויות לסיפור הלא גמור מקשרת אותו ליחסיו הסבוכים והכאובים עם פליציה באואר; אירוסיהם בוטלו בפעם הראשונה בסתיו של אותה שנה, וכמו גיבור הסיפור – לטענת הפרשנות הזאת –  התלבט קפקא בין בחירה בחיי בדידות ויצירה לבין בניית קשרים חברתיים ואנושיים: "ככל שהמתה סביב אזני בדידות רבה יותר, היה זה טוב יותר בעיני, ולכן איני רוצה לקבול על כך גם עכשיו." (תרגום חיים איזק).

הסיפור של נל זינק נכתב בעקבות הסיפור שלא הושלם; הוא מאמץ את נקודת המוצא, ואת נקודת המבט, של המספר הקפקאי, אבל ממשיך למחוזות אחרים, אישיים ופיוטיים.

רשימה של ענת פרי על קאלדה

עוד קפקא