::: על ספרים:  - מראות מצחיקות מאת עליזה אלראי. פורסם בידיעות אחרונות, דצמבר  2004. 

 

סדרת פרוזה, ידיעות אחרונות – ספרי חמד. 255 עמ'.

 

בראשית היה בוסתן ספרדי – לא באמת בראשית, כמובן, אבל המחזה של יצחק נבון קיבע בתודעה הקולקטיבית איזה דימוי מתקתק וסנטימנטלי של "הספרדים" – עולם המאוכלס בפתגמי לדינו, ניגוני רומנסרו, תבלינים ונשים יפות וטמפרמנטיות. "מראות מצחיקות", הרומן של עליזה אלראי, נחזה בדפיו הראשונים כאילו הוא צאצא לאותו ז'אנר, (ולפחות בכל האמור בפתגמים ומכתמים בלאדינו, הוא אינו מכזיב לרגע.) אבל אלראי, שזהו ספרה הראשון, ומן הסתם יש בו יסודות אוטוביוגרפיים כלשהם, מובילה את הספר למחוזות שונים בהחלט. לא בוסתן ספרדי וגם לא ספרות "שבטית", שלעתים ממריאה אל מחוזות הריאליזם המאגי א-לה גארסייה מרקס; אלא רומן משפחתי-תקופתי סוער המסופר מפיה של ילדה, או שמא מנקודת מבטה של מספרת הזוכרת את היותה ילדה, הנאלצת לחוות ולהיות שותפה פעילה במערבולת משפחתית מטלטלת.

הסיפור סיפור פשוט, ועיקר כוחו בפרטים המרכיבים אותו ובדמויות – רובן ככולן נשיות – המובילות אותו. הילדה המספרת היא בתה הצעירה של אם יפה וטמפרמנטית (כמובן!) בעת משבר קשה בחיי הנישואין. הסיפור מתרחש בשנות החמישים, זמנים בהם הקושי הסביבתי והחברתי היה עז לא פחות מהקושי האישי-נפשי. האם, איזבלה – שם נדיר אצל יהודיות ספרדיות, כפי שמצוין בספר – עוזבת את בעלה ושני ילדיה הבוגרים ונוסעת אל אמה בירושלים; בהדרגה, (ובמיומנות סיפורית משוכללת למדי) נפרשות לפנינו הסיבות למעשה, אבל הסודות העיקריים נותרים סמויים עד הסוף. בינתיים מצטייר דיוקן עז מבע של האם, אפיקורסית  חדת-לשון, גאה ותובענית, אבל גם שטופת רגש ואוהבת. ומפני שהבת היא המספרת, האהבה הגדולה ביניהן עולה ומפעפעת מן הדפים גם כאשר מנצלת איזבלה במניפולטביות בלתי פוסקת את בתה לצרכי המאבקים שלה. הבת נחשפת לסודות, מתבקשת לשקר עבור האם, להיות שליחה, לתפקד כאליבי; אבל למרבה המזל, הבת, עליזה – "קצרת קומה, רבת-עורמה" – אינה קורבן של ממש, גם כאשר היא סובלת. היא עוקבת בעיניים מפוכחות ואוהבות אחר מעללי האם, ולעיתים עושה מניפולציות משלה, לא תמיד בהצלחה.

איזבלה היפה והגאה מצפה אולי שבעלה יקרא לה לשוב אליו, אבל בינתיים מתחילה לנהל מעין רומן עם גבר אנגלי שרמנטי; מעין רומן, מפני שמדובר, למרות הכל, בעולם אחר – שמרני ועצור ורב-עכבות, מה גם שהוא מסופר מפי ילדה בת שמונה. כך שתיאורי מין לוהטים נחסכים מאתנו, וככל שאפשר לשפוט, מערכת היחסים הזאת לא הגיעה מעולם ל"אמריקה", אחד המשלים הרבים השגורים בפי האם, המזהירה את בתה הבכורה היוצאת עם חבר ש"אין צורך להגיע לאמריקה בטיסה, אפשר גם בהפלגה."

היחסים בין האם איזבלה והבת הצעירה עליזה, עם בתה הבכורה רחל (שהיא נושאת אחד הסודות המרכזיים ברומן, שאמנע מלפרט כדי לא לקלקל) כמו גם היחסים בין איזבלה לאמה, הן הציר שסביבו נע הרומן: אין שום ספק שזהו רומן נשי מובהק: הגברים נותרים, בסופו של דבר, בשולי הדברים. אנו שומעים אמנם על המריבות האינסופיות עם האב, המשופעות קללות, איומים ואף השלכת חפצים, אבל הדיאלוגים הנרגשים, הצעקניים לעתים, מתנהלים כאן בסופו של דבר בעיקר בין נשים, על נשים, בתוך עולם פעלתני שלגברים כמעט אין בו דריסת רגל.

אפשר לומר בזהירות ש"מראות מצחיקות", רומן הראשון של סופרת לא צעירה (ולא ידוענית) הוא הצלחה בלתי צפויה, גם מפני שאין בו דברים לא צפויים: לא חידושים של לשון או מבנה ולא קיצוניות של צורה או תוכן. נשמר בו לרוב איזון מאופק בין פתוס ורגשנות לאיזו מעשיות גשמית, וגם להומור; סודות המשפחה האפלים אינם פיתולי עלילה בנוסח אופרות סבון אלא דרמות המצטיירות אמינות מאוד; ובעיקר, יש בו דמויות שיצליחו, אני חושב, לכבוש, לשכנע ולרגש הרבה קוראים.ויעידו הדיונים אצל קהילת הקוראים באינטרנט.