עונת המלפפונים

  

נא להכיר: סִיסוֹ.

סיסו הוא חתול חוצות מבוית-למחצה הקרוי על שמה של אישיות ציבורית. אף על פי שיש לו בסיס טריטוריאלי בחצר קבועה, הוא מתפרנס מחנופה למספר משקי בית.

 

אבל למרות חביבותו החתולית המופגנת, דבר אחד מעורר מתרדמתו את אינסטיקט הפרא הקדמוני שלו; קול-קדומים קורא לו והוא יוצא לשחר לטרף, ניביו וטפריו נכונים לקטול. הוא מזהה את הריח מרחוק, ושוכח הכל: סיסו הופך באחת  לצייד נחוש, ולקרבן המיועד אין שום סיכוי – –

 

 

…ביעילות אכזרית מזנק סיסו על המלפפון ההמום שנפרד מן הלהקה – –

 

 

— כמה אבחות-צפורניים מרטשות את העורק הראשי – –

 

 

— סיסו מנחית את מכת-החסד על טרפו חסר האונים – –

 

 

הוא מגן בקנאות על טרפו מפני התנים והצבועים האורבים לטורפי-העל ומנסים לגזול בעזות-מצח את מזונם – –

 

 

– – ואוכל, ואוכל, ואוכל; מזויות פיו ניגר הדם הירקרק – –

 

אחר כך ישוב להתכרבל בפינה. רק נתחים זעירים של בשר-מלפפון קרוע נותרים להעיד על הדרמה שהתרחשה כאן.

 

 

בהזדמנות זאת, עוד רשימות מן הספארי שבחצר האחורית

 

 

 

10 תגובות בנושא “עונת המלפפונים”

  1. כדאי לברר אם יש קטגוריה מתאימה אצל גינס.
    סופסוף יש סיכוי להיכנס לגינס, והכול בזכות חתול חיפאי!

  2. כל הכבוד לך אבנר, שהשכלת להיות במקום ובזמן הנכון כדי לתפוס את התמונות הנדירות האלו! קשים חיי צלם הטבע, אבל ההשקעה וההתמדה השתלמו.
    רחמי על הטרף. זן נדיר ביותר, כידוע, ועוד מעט וייכחד כליל.

  3. איך נותנים לו להסתובב חופשי!
    ככה נכחדו זני ציפורים נדירות, ולפני שנשים לב יעלמו לנו החסה, הסלק והקולרבי!
    יש לכלוא אותו ויפה שעה אחת קודם

  4. ראוי להזהיר. לפחות נחסכו מאיתנו אנחותיו הנוראות של הירק בעת שנקרע לגזרים.

השאר תגובה