פרשייה נעלמה: וילפריד ישראל, ברלין, קיבוץ הזורע

באיחור מה (קשה לעמוד במרוץ הכותרים ולכתוב על ספר שלוש דקות אחרי שיצא לאור) פורסמה רשימה שלי על התרגום החדש ל"פרידה מברלין" של כריסטופר אישרווד.

בעקבותיה כתב לי אילן בר מקיבוץ הזורע –

הזכרת את אחת הדמויות בספר – ברנרד לנדאוור – האם ידוע לך שדמות זו מסתירה מאחריה את האדם וילפריד ישראל, שעל שמו קיים מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק בקבוץ הזורע, משנת 1951?

אם לא מוכר לך – אני מפנה אותך לספרה של נעמי שפהרד – "וילפריד ישראל, שגריר ללא ארץ", שנכתב באנגלית ותורגם לעברית ב-1989. בפרק א', עמ' 2 בספר – מוזכר הספר של אישרווד, והעובדה שוילפריד ישראל הוא האב-טיפוס של הדמות.

וילפריד ישראל היה קשור בקשרי ידידות וקשרים רעיוניים עם מייסדי קבוץ הזורע (היה ידיד אישי של אבי), הוא נהרג בפרשת מטוס מפורסם שהגרמנים הפילו מעל תעלת לה-מנש ב- 1.6.1943, אולי במחשבה שצ'רצ'יל במטוס, ועמו היה שחקן הקולנוע המפורסם לסלי הווארד. לאחר מותו הופתעו חברי הזורע (קבוץ בחיתוליו, באוהלים וצריפים ראשונים…) לקבל בצוואתו את אוסף דברי האומנות שלו מהמזרח הרחוק, ואת צוואתו שיוקם "בית תרבות" (מוזיאון) לאוסף זה. ובתוכו אותו ראש הבודהה מחמר, המוזכר בספר של אישרווד, וראשי בודהה נוספים ונפלאים.

בספרה של נעמי שפהרד, ביוגרפיה ממצה ומרתקת על חייו של וילפריד ישראל – פרושה יריעה רחבה של הצלת יהודים וניסיונות הצלת יהודים בכל שנות התפתחות המשטר הנאצי! משום מה הוא לא ידוע ביותר בישראל, למרות המוזיאון על שמו – שגרם אולי לאלפים רבים להכיר את אמנות המזרח הרחוק – אך פרשת חייו בימי שלטון הנאצים לא התפרסמה במידה מספקת.

לכן, נראה לי שאם כבר כתבת בהמלצה כה חמה על ספרו של אישרווד "פרידה מברלין" – היה כדאי להוסיף לקהל הישראלי את ההקשר הנ"ל לדמותו של וילפריד ישראל, אב-הטיפוס לאותה דמות בספר – להפנות אותם להכיר גם את הצדדים הנוספים בחייו ובפרשת הצלת היהודים בימי טרום-השואה, וכמובן לחבר אותם לעובדה שמוזיאון על שמו קיים מזה 56 שנים בקבוץ הזורע.

בברכה, אילן בר

> תוספת מאוחרת: נעמי שפהרד, הביוגרפית של וילפריד ישראל, מציינת במכתב לאילן בר שהייתה לה ביקורת רבה על האופן בו שרטט אישרווד את דיוקנו של ישראל, שעמו הייתה לו היכרות שטחית בלבד, ואומרת שאישרווד עצמו הצטער על כך וגם ניסה לתקן את הרושם מאוחר יותר. כך או אחרת נדמה לי שעומדת לאישרווד "חירות המשורר" ושהדמות שהוא משרטט מרשימה מאוד, גם אם אינה נאמנה למציאות.

וילפרד ישראל[מקור: גוגל]

על פרשת מותו של וילפריד ישראל ב-1 ביוני 1943, כאשר מטוס אזרחי בריטי – טיסה BOAC מספר 777 מליסבון ללונדון – הותקף על ידי מטוסי יונקרס גרמניים מעל מפרץ ביסקאייה, אפשר לקרוא בהרחבה בויקיפדיה. האירוע זכה לתשומת לב רבה בין השאר מפני שבין הנוסעים במטוס היה כאמור למעלה, גם כוכב הקולנוע הבריטי לסלי הווארד.

בספר מתאר אישרווד את מותו של לנדאואר אחרת, אבל לפני כן מתאר כמה פגישות אפופות מלנכוליה, מסתורין וחיבה הדדית. ראש הבודהה המוזכר בקטע נמצא כאמור במוזיאון בקיבוץ הזורע.

נ.ב.: טוקבקיסט אחד נזף בי בזעם כבוש: באמת אינך יודע, "מר שץ", שהפיסקה האחרונה לקוחה מהר הקסמים של ת. מאן, אך פשטנית יותר? לא, האמת, לא היה לי מושג. נדמה לי שקראתי את הר הקסמים, אבל ממש ממש מזמן. אני לא זוכר כלום. אני בטוח שעכשיו הרשויות בדרך אלי ואני נפרד לשלום מיקירי ומקוראי הנאמנים.

מתוך "פרידה מברלין"; מאנגלית: שאול לוין, הוצאת מחברות לספרות:

פרידה מברלין מאת כריסטופר אישרווד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3422449,00.html

ראו גם: פרשייה נעלמה: וילפריד ישראל, ברלין, קיבוץ הזורע