בזמן האחרון היו לי כמה אמתלות אפשריות לפרסם כאן רשימות על כל מיני נושאים, אבל הצלחתי להתגבר על היצר; אלא שסיפורי חתולים הם עניין אחר: יש להם קהל חסידים נאמן והם אמצעי בדוק לשבירת-הקרח בנסיבות חברתיות מביכות. לפני המון זמן כתבתי כאן על חתולים-צנחנים, ( notes.co.il/avner/1339.asp, קטע שלישי) והיום בבוקר זה קרה שוב.
לפני כמה שבועות נאלצנו לאמץ חתלתול נטוש ואומלל עם דלקת נוראה בעין שמאל. הוטרינר המקסים בועז קבע שלא ניתן להציל את העין, וניתח את הגור שנידון לחיים עם עין יחידה. אחר כך דרש להביא אותו לביקורת, רשם אנטיביוטיקה כשהפצע הזדהם, יעץ בנושאי תזונה, וסירב בתוקף לגבות כסף על הטיפול. אמרנו לו שחייבים למצוא לו בית בהקדם – לחתול, כמובן – כי אנו כבר מטופלים בשתי חתולות בוגרות שהפולש החדש מעורר את קנאתן וזעמן. בועז ניחם אותנו: "בדרך כלל בעלי-מום מוצאים בית מהר, כי הם מעוררים רחמים."
מאז עברו כמה שבועות. אתרי האינטרנט בהם חיפשנו לו מאמצים, הכזיבו. הגור – שבסופו של דבר, ברגע של חולשה, הוענק לו השם נפתלי (אני טענתי שמארחיו הקבועים הם אלה שיצטרכו לתת לו שם) – החלים, השמין, עושה בבית כבתוך שלו, עדיין סומר לנוכח תוקפנותן הזועמת של החתולות הגדולות אבל נדמה שזאת כבר מצוות-חתולים-מלומדה והוא אינו פוחד באמת. הוא אוהב לתקוף עקבים כאילו היה צ'יטה המזנקת על ראם, ולפסוע על אדן החלון, שאמצעי הבטיחות המותקנים עליו אינם מיועדים לחתלתולים שכמותו.
הבוקר השתחל שוב מבעד לסורגים, מתענג על צפרירי הבוקר ומקשיב לציוץ הציפורים, ואז, ברגע של חוסר תשומת לב, מעד ונפל. קלטתי תנועה חפוזה, נואשת, בזווית העין, אבל לא שמעתי שום קול, וכאשר שרבבתי החוצה את ראשי וחיפשתי אותו במורד הקיר ובגינה, חמש קומות למטה, לא ראיתי דבר. בבית החלה כמובן התרוצצות הגובלת בהיסטריה, אבל החיפוש באזור גראונד-זירו לא העלה דבר. אולי נעצר בדרך אצל השכנים? בדקנו, אבל רק שערה חשודה נמצאה על אדן החלון של השכנים מלמטה. דירה נוספת עומדת ריקה, אבל התריסים בה סגורים. בחצר האחורית עמדה דממה ושום יללת-שבר לא נשמעה בה. נפתלי התפוגג אל אזור הדמדומים.
אחסוך לכם את המתח והחרדה שעברו עלינו: כעבור שעה בערך נמצא נפתלי בריא ושלם, אבל שותק כהלום רעם, בסבך שיחים בגבול הגינה. נדמה שלא סבל שום פגיעה גופנית. אשר לצלקות נפשיות, עליהן נראה היה שהתגבר כעבור רבע שעה וקופסת טונה. אבל נמתין ונראה.
אנחנו עדיין מחפשים לו בית, אבל רצוי צמוד-קרקע. המאמץ המאושר יוכל לשנות את שמו, ולקרוא לו על שמו של איזה שתום-עין נודע לתהילה, או אחד מחלוצי התעופה.
[מפאת קשיים טכניים, התמונות כאן: http://www.shats.com/naftali.htm]
באילו אוזניים התברך לו הגורצ'יק! ומה חמוד ונוגע ללב מבטו! הייתי מאמצת אותו מיד, אך אויה, אני כה אלרגית לחתולים, שתוך פחות משעה כבר הייתי משתנקת.
מקווה שיימצא לו בית בקרוב (כדי ששיפרה ושות' יפסקו לרגוז על החדירה לטריטוריה).
חוץ מזה, כרגיל, מהנה להפליא לקרוא אותך.
ועם כל הכבוד לגורי חתולים מדינת ישראל מתמוטטת, הסדר החברתי שברירי כמגדל קלפים, ממשלת ההון נמצאת בתור הזהב שלה.
למרות שהייתי מעוניינת להיות אחת שיש לה באגט קממבר, ובוז'ולה בתיק הגב, בדרכי ליער בולון עם מחברת מנייר בננות ממוחזר, מוכנה לכתוב סיפור על דגת זהב ושמה קארולין – לצערי אני צריכה לצייר בבית בצבעי גואש על פלקטים סיסמאות נגד שחיתות, ולנסות בכל כוחי לארגן מסביבי חבר'ה שיבואו להפגנה, ממש עכשיו, כי זה דחוף ובוער וקיים.
אתה יודע מה? אפילו בפאריז כשהיה רע ידעו מתי להפסיק להתעסק בסיפורי חתולים מתקתקים ולהביט למציאות בעיניים (ע"ע המהפכה הצרפתית).
יש אנשים שמתחילים בקטן, כמו להציל חיים של חתלתול עיוור וקטן, אבל את רק – בגדולות – בפלקטים!! חופשי תקראי להם בורגנים למה לך אין קורת גג מעל לראש ?
החוצפה שלך מוציאה אותי מדעתי
אבנר, פעם ראשונה שאני קוראת אותך כאן ואני אשוב ואקרא
תודה –
הנ"ל כתבה תגובה אינטלגנטית ובמקום לסיפורי הבדים של הבחור על חתלתולים.
היא פשוט צודקת. המצב הגורע שבו מדינת ישראל נתונה כיום יכול היה להיות מצע נרחב לכל מיני פובליציסטים מדופלמים כגון שץ, שהיו תורמים מכשרונם (בוא נניח) הרב לטובת חינוך העם והשפעה על דעת הקהל בכיוון עצמאי ונטול אינטרסים.
אבל כמו שאת רואה הם עסוקים בלהציל גורי חתולים ולא את הילדים שלי שלהם שיגדלו לתוך מדינה מושחתת ומסואבת.
ההנחה מדוייקת. האתר בנוי מחביות ריקות שמקשקשות ומקשקשות ואף אחד לא שומע.
משום כך עדיף להמשיך לצייר על פלקטים ולא לבזבז על הנחות שמתבררות ברגע כאמיתות.
מזמן האתר בעיני הוא סמל הדקדנס של תת התרבות התל-אביבית שמאלנית שהתפתחה בארץ.
מתן-תורה שמח לכולנו
פלא שנפתלי נפל??!
או לכל הפחות, אפשר לקרוא לו, כמנהג הרבנים, נפתלי-חיים, למען יאריכון ימיו!
אבנר, איך גלגל מסתובב לו, לפני כמה חודשים ניחמת אותי על הקופצניות של גורתי..:-)
נפתלי באמת בונבון, מאחלת לו שימצא בית אוהב בישראל.
בבקשה ספקו רשימה מדויקת של נושאים שאתם מאשרים לפרסם בענינם. במצבה הקשה של המדינה, חובה להגדיר מה מותר ומה אסור.
ברור, שהרשימה חייבת לכסות גם את התגובות.
תודה.
יעקב, הצדק עמך – אז אולי עדיף שתשקיע את זמנך היקר בתיקון עוולות במקום לבזבז אותו בהקלדת תגובות טפלות.
באשר לחתול- מאוחר מידי. נקשרתם.
ובאשר לרשימה- דקה ומהנה.
עמי צודק: נפתול המקסים הפך לבן משפחה.
אבנר, כנראה אין מנוס מרשתות.
משונה שבדרככם להיאבק בכל מיני פגמים ובעיות שאותם מוצאים במדינתנו, אתם רואים לנכון להתפרץ בגסות ומתוך כוונה להפריע דווקא לפינות החמד שבה, שפועלו של א' שץ הוא אחת מהן.
על תרבות שמעתם? כנראה שלא.
ועל נימוס?
מוכן לקבל אותי לשורותיו?
ותכתוב על דברים כאובים שנוגעים לכל ישראלי שאינו בעל הון בימינו. החתולים יחכו. לדוגמה מתי שיהיה לי כסף לקנות באופן סדיר אוכל לחתולים אני מבטיחה חתול, ואפילו לכתוב עליו.
אבל במצב היום אני עובדת כמו אתון ולא נשאר לי כסף לשום מותרות מלבד בילויים הכרחיים וחומר הכרחי.
תנסה לכתוב מנקודת הראות שלך על הנושאים האלה – אפילו פעם אחת.
אני מבטיחה לך שלפחות תעורר דיונים נרחבים יותר, עשירים יותר, מקיפים יותר.
אבל צריך אומץ כדי להביט למציאות של מדינת ישראל בעינים…