דרום-מערבית וצב-ים

סערה דרום מערבית מביאה גשם ולפעמים כל מיני הפתעות אל החוף.

הפעם זה היה צב-ים – או צבה – שבמבט ראשון נראה מת לגמרי, על צווארו כרוכים חוטי-ניילון קטלניים.

אבל התברר שעדיין יש בו רוח חיים, ולאחר מלאכה ארוכה ומייגעת הוא שוחרר מכבליו החונקים

הניסיון להחזיר אותו לים היה כישלון. פצוע או רצוץ מדי, הוא נסחף בים הסוער חסר אונים לחלוטין, מתהפך על גבו במים, נחבט בסלעים ולבסוף מוטל בחזרה לחוף.

טלפנתי למחמל"י, שלא מופיעים ב-144, אגב, והם הבטיחו שלמרות שהם מטפלים ביונקים, ישלחו פקח שלהם לנקודת הציון שתיארתי בפירוט. נמלטתי מפני הסערה. אבל לקראת חשיכה הודיע הפקח שלא מצא שום צב; ייתכן, הרגיע אותי, ששחפים או עורבים טרפו אותו בינתיים.

שבתי באומץ לחוף, והוא עדיין היה שם. במאמץ מסוים הוא נלקח הביתה, ובינתיים מצאנו את הטלפון של המרכז להצלת צבי-ים במכמורת; דותן מהמרכז הבטיח שיגיע תוך שעה, הסביר שאין צורך להרטיב את הניצול אלא להפך, לדאוג שלא יהיה לו קר מדי. הוא עורר עניין מסוייג אצל החתולות ועליצות אצל הילדות.

דותן הגיע ואסף את הצב והבטיח להזמין אותנו באביב לאירוע בו מחזירים אל הים את הצבים הקטנים שבקעו מביציהם.

עוד דברים שמצאנו על החוף

ועוד משהו מאותו חוף

7 תגובות בנושא “דרום-מערבית וצב-ים”

  1. כמו אוסף צדפים. האוסף סיפורי חיים שלכם.
    כמה יפה.
    אני אוספת שברי זכוכית כחולים וירוקים שהים כבר שחק.

    זה אתה פרסמת כאן פעם צילום של העיגולים הכחלחלים עם השער ושאלת מה הם? כי אם לא, היה כאן מישהו שמצא כאלה וגם הצליח לפענח, נדמה לי מי הם.

  2. תודה.
    חלי – זה היה חנן כהן
    http://www.notes.co.il/hanan/18658.asp
    והפתרון בתגובה הלפני-אחרונה

    אבל אני מצאתי משהו אחר, עיגולים זעירים כחולים, ואין צילום.
    ציטוט:
    "חפצים כחלחלים קטנים – גודלם פחות ממטבע – ושטוחים, ששערות כחולות בהיקפם, ומבנה גבישי סבוך במרכזם. [רק בחינה מדוקדקת וארוכה שכנעה אותי שזהו יצור חי ולא מין כפתור מצועצע. אינני זוכר שראיתי אותם אי פעם על החוף ואין לי מושג מהם.]"

  3. נהדר שאתה כותב. נורא יפה, כרגיל.
    לא להאמין שלמישהו בעולם הזה יש זמן לצבים (זה שלצבים יש זמן אלינו, לעומת זאת, לא מפתיע כלל). אולי זה בא עם הילדים.
    ברכות. נתראה בהזדמנות.

השאר תגובה