אודות

עכשיו בחנויות: קובץ סיפורים בהוצאת לוקוס. לרכישה

https://www.locusbooks.co.il/he/258

גירסת אודיו. קוראת: יפעת הראבן.

קראו עוד…

DWM

הפרטים בוויקיפדיה פחות-או-יותר נכונים, להוציא אי-אילו אי דיוקים קלים. המשפט החביב עלי כבר נמחק:

Suspected hoax

It is believed that some or all of its content may constitute a hoax.
("Avner Shats" was a joke by a group of slam poets in Tel Aviv called
Bama Hadasha…It's funny but not about an actual person.)

באותו עניין:

            
PN1 תרגמתי עבודות קצרות מאת נל זינק, שפורסמו בכתבי עת בארץ, וכן את רומן הביכורים שלה, לשוט אל השקיעה מאת אבנר שץ, שיצא לאור באוקטובר 2016 עם נובלה נוספת, סיפור אירופי לאבנר שץ, תחת הכותרת PRIVATE NOVELIST.
עוד על זינק: בניו-יורקר, ניו-יורק טיימס, וושינגטון פוסט,  גארדיאן, ניו-רפבליק.כתבתי לתרבות וספרות "הארץ", מוסף "ספרים", ו"ידיעות אחרונות". פירסמתי בכתבי העת "הליקון", "מאזניים", " עיניים", "02", "מסמרים", "בטאון צים", "המפעל" ו"לוגיסטיקה והובלה".
אין נחת

drunken sailor

 בעת הקמת האתר הראשון, 1963.

מתוך "לשוט אל השקיעה מאת אבנר שץ", מאת נל זינק

"…שץ, לוחם קומנדו לשעבר, פרסם את מחקרו הראשון, "נאוטניה של חריץ­ הזימים: אתגר להנדסה הגנטית או הזמנה להיבריס?" ב"קונגרשיונל רג'יסטר", 14, ביולי 1981 .לאחר תקופת מאסר בעוון פיראטיות, בילה שש שנים בליבריה, כעוזר לגנרל תחת ערומקו (כיום האבנגליסט מילטון בלאהי) במאמציו להשביע את תאבונו של השטן לדם אנושי. לאחר המרת ­הדת של ערומקו לנצרות, חזר שץ לישראל, וקיבל תואר שני בספרות מן האוניברסיטה העברית ב-1996 .­כיום הוא חי עם אשתו, רונית, ו-11 ­ילדיו, במושב מודיעין. הוא פרסם ארבעה ספרים, "המרוץ לתחתית", "רצח כדוריות­ המנגן", "בטן­ למעלה!" ו"הכריש שבתוכי", וכן את הקובץ "מחושים" מ-1977 .­סיפור הנושא מן הקובץ זכה בפרס ­109PT של מכון הצי עבור ספור ההרפתקאות הימי הטוב ביותר מתחת ל100 ­טון."

[contact-form-7 id="51533" title="טופס צור קשר 1"]

11 תגובות בנושא “אודות”

  1. פינגבאק: שצקום » ארכיון » פתיחה

  3. שלום, אבנר!

    הנני כותבת עבודה על תרגום ספרות עברית ליפנית במסגרת לימודי תואר שני בתרגום. הייתי רוצה לשאול כמה שאלות על תרגום של ספרך ליפנית.
    אודה מאוד אם תוכל לשלוח לי כתובת מייל כדי שאוכל לקבל כמה תשובות (כגון איך המתרגם הגיע אלייך וכו').

    המון תודה מראש,

    רינה

    נ.ב. לא מצאתי דרך אחרת ראויה לפנות אליך…

  5. שלום אבנר שמי אלי אבקש אם תוכל לשלוח לי מייל צריך את עזרתך בנוגע לסיפור של זאביק תודה

  6. כמה חבל שכל המאמץ להשיג ידע ומיומנות בימאות, שהיהודים לא בדיוק שחו בה לפני קום המדינה, יורד לטימיון עם המעבר גם של הימאות למועסקים זרים. איפה הימים שנסענו בשניים ושלושה אוטובוסים רק כדי להסתכל בלב פועם במלחים ובקצינים העבריים במדיהם המפוארים בעיר התחתית בחיפה? ואני מדברת לא רק בשם אחיותי הבחורות. גם עיני הבנים יצאו מחוריהן. תרבות שלמה התפתחה סביב הספנים האלה – עיצוב ואדריכלות, שירה, סיפורים ורומנים ואפילו כלכלה שחורה/אפורה – מי לא נסע לקנות משהו ב"חנויות המלחים" בחיפה? טעם וריח של חוצלארץ באמצע הלבנט. זו לא סתם נוסטלגיה – היה ויש ערך ממשי לחלוציות, להתמסרות ולהתלהבות מבניית משהו מקורי שלנו בתחומים שליהודים לא היה עד אז כמעט כל קשר אליהם.

  7. אבנר, שלום רב,
    באחד מהמאמרים שלך הנך מזכיר אדם בשם ינץ רמגל.
    אני מנסה לאתר מידע על אודותיו. האם תוכל לסייע לי בכך?
    תודה רבה.
    דינה

  9. פינגבאק: מסמרים – הנסיך קוקייה | רשימות מהבוידעם של אבנר שץ

  10. אבנר שלום, נהניתי לקרוא היום את הבלוג שלך שגיליתי במקרה כשחיפשתי את פרטי ההתקשרות של עירית גרתי ואיציק ליש שיצרו את הסרט "סיפורה של האוניה שלום". אני מארגנת אירוע ארכיטקטורה שנקרא בתים מבפנים (בת"א) ורצינו להקרין במסגרתו את הסרט. למרות שמאוד נהניתי מהחיפוש אחריהם וגיליתי דברים מעניינים באינטרנט, לצערי עדיין לא הצלחתי להגיע אליהם (הם לא מופיעים ב- 144 ואפילו לא בפייסבוק. התחלתי לחשוב שזה במכוון). אולי יש לך במקרה את הפרטים שלהם? ראיתי שהתייחסת אליהם בטקסט על האונייה שלום. אפילו מייל יהיה מצוין.
    תודה! אביבה

  11. אני גם מחפש את עקבותיו של "ינץ" (יעקב) הרמגל , אם עלית על עקבותיו אשמח מאוד שתיצרי איתי קשר במייל 9790205@gmail.com
    תודה רבה.

השאר תגובה