רשימות מהבוידעם של אבנר שץ


ציפור מוזרה (גרסת הספוילר)

קולונל מיינרצהאגן (למעלה) וחזיר היער הענק הקרוי על שמו, Hylochoerus Meinertzhageni

הסיפור שלפניכם ארוך, מפותל ומייגע, ועמוס פרטים טרחניים, או מסמרי שיער, הכל בעיני המתבונן. הוא מאוד לא אקטואלי. לפיכך אציע כאן גירסת טוויטר – לא ממש 140 תווים, אבל קצר – לצד גרסה ארכנית ועמוסת פרטים אבל מומלצת למתעניינים. 

אולי תרצו לקרוא גם את:


מישהו קרא את החדש של משה אופיר בעם ...
הנה קטע ממש מֶטַא-ספרותי; בעצם, רכי...
זיכרון קולקטיבי - פתרון?
עידכון לרשימה על חנה סנש: שוחחתי זה...
בתים וגנים: בילוי כפרי עם הפיהרר
הסיפור הזה פורסם בהבלטה בגארדיאן אב...
תעצמי את העיניים ותחשבי על אנגליה
גם אני קראתי את טולקין, וזה היה, צר...
אנגליה אנגליה
ביקור קצר בממלכה המאוחדת העלה אצלי ...
מתוך "החיים הוראות שימוש"...
// '+text+'') document.tooltip.doc...

7734

להקת המחול של יסמין ורדימון הופיעה בשבוע שעבר בבית האופרה בתל-אביב, במופע תיאטרון-מחול בשם 7734. ההופעה עוררה מעט תשומת לב תקשורתית, בעיקר בגלל התנגדות של האופרה להשמעת קטע של וגנר בפתיחה. יצירה של וובר הושמעה כתחליף.

בעבודה משולבים קטעים תיאטרליים ומומחזים, ואחד מהם מבוסס על "צלם", סיפור ישן שפורסם בקובץ "אוטוטו"' (זמורה ביתן, עורך: אסף גברון) בשלהי המאה הקודמת.*

אין לי יומרה או יכולת לכתוב ביקורת מחול, אבל היה מרשים מאוד. הקטע "שלי" עבר לגמרי בשלום, לדעתי. הייתי ממליץ בחום ללכת לראות, אבל אין הופעות נוספות באופק.

 

עוד וידאו

האתר של להקת יסמין ורדימון 

*אני חושב שאפשר למצוא גרסה מוקדמת של הסיפור ברשת, באתר במה חדשה. הסיפור "צלם" כבר הומחז ב-2008  ע"י תלמידי ניסן נתיב במסגרת הצגה המבוססת על "סיפורי "אוטוטו".

יסמין ורדימון בראיון:

"Besides, there is much more to this piece than Wagner. One part of the piece is an adaptation of a short story by [Israeli-born writer] Avner Shats, 'Photographer.' The story talks precisely about this point, about an artist's right to offend or be insensitive, and his role in society. The context in which it is presented can also apply to Wagner. I feel that the very fact that the subject even arose shows that there is an ongoing discussion about the connection between art and politics, which is a central element in the work. I could have said that I would not put on the show, but I realized that it actually throws a light on the problematic nature of the relationship between politics and art."

המופע הבא של להקתה של יסמין ורדימון - freedom - יהיה בנובמבר בלונדון, ואפשר להזמין כרטיסים. סתם.

אולי תרצו לקרוא גם את:


קארל צ'אפק - המלחמה בסלמנדרות
ללחוץ על הטקסט להגדלה
בוהומיל הראבאל - שירתתי את מלך אנגל...
ללחוץ על הטקסט להגדלה
תשובה: בתולת-הים מעדן
(מקור: כתב העת "ים", 19...
יארנטון (3) בלנהיים, ארמון בחורף
"הארץ" 22 במארס 2002 א...
מסע החורף
בעקבות "מסע החורף" מאת ז'...
כלב אדום
מאת רודיארד קיפלינג מתוך ספר הג...

אורות – קפקא

הופיע גיליון קפקא של אורות

יצירתו של פרנץ קפקא, הסופר המובהק של המאה העשרים, לכדה את רוח התקופה ואת מוראותיה. משפטו של יוזף ק., הטירה המתעתעת, גלגולו של גרגור סמסא, אמן הצום, מושבת העונשין – אך גם טקסטים פחות ידועים בכתבי קפקא – משמשים השראה ליצירות בגיליון השישי של אורות.

 הגיליון כולל סיפורים, שירה, מאמרים, תרגומים ותצלומים בעקבות קפקא.

מערכת אורות: טל ניצן, יונתן דורי, דינה שטנר info@orot-books.com

 אורות 6: קפקאמשתתפים בגיליון: זהר איתן, רוני אמיר, אלכס אפשטיין, דרור בורשטיין, יעקב ביטון, ריצ'רד בראוטיגן, נוית בראל, נטע גוב, רונן גולדמן, הדס גליקו, אבי דבאח, יונתן דורי, וולפגנג הילדסהיימר, אילנה המרמן, אברי הרלינג, נל זינק, שמעון זנדבנק, נעם כהן, דוד לוין, צביה ליטבסקי, שבתאי מג'ר, עמוס נבון, חוה ניסימוב, טל ניצן, רוני סומק, דניאל עוז, אלישע פורת, יובל פז, לאה פילובסקי, דורית פלג, ענת פרי, ריימונד קארבר, טלי קונס, יורם קופרמינץ, ענבל רווה, אורלי רוזן, אבנר שץ.

 תצלומים: נטע גוב, רונן גולדמן, יורם קופרמינץ. תצלום השער: יורם קופרמינץ.

 יצירות מתוך הגיליון
להצטרף לדף בפייסבוק
לרכוש גיליונות בהנחה

תרומתי הצנועה: תרגום ל"זכרונות ממסילת קאלדה" מאת נל זינק

בשנת 1914, בימים שבהם כתב את "המשפט", התחיל פרנץ קפקא לכתוב סיפור נוסף בשם "זכרונות ממסילת קאלדה" (Erinnerungen an die Kaldabahn). בסופו של דבר נותר הסיפור בלתי גמור, ורק בשנות החמישים, עם פרסום יומניו ע"י מקס ברוד, הופיע בדפוס, לצד מעט דברים שכתב קפקא ביומנו על יסורי הכתיבה והניסיון שלא הבשיל.

הסיפור נכתב בתוך היומן גופא, ב-15 באוגוסט 1914. ב-21 באוגוסט כתב קפקא: "התחלתי בתקוות שכאלה, ואחר כך נהדפתי אחור על ידי כל שלושת הסיפורים, היום יותר מתמיד. אולי נכון הוא שעל הסיפור הרוסי לעולם אין לעבוד אלא אחרי "המשפט".

"זכרונות ממסילת קאלדה" הוא אם כן "הסיפור הרוסי" של קפקא שלא הושלם; לא רק תפאורת הערבות האינסופיות והריקות מעניקה לו את הניחוח הרוסי, אלא גם האבסורד העקרוני של מסילה שאינה מובילה לשום מקום, ודמותו של המפקח על המסילה – באלה אפשר למצוא הדים ברורים לסיפורי גוגול, ויש שימצאו אותם גם ביצירות אחרות של קפקא.

אחת הפרשנויות לסיפור הלא גמור מקשרת אותו ליחסיו הסבוכים והכאובים עם פליציה באואר; אירוסיהם בוטלו בפעם הראשונה בסתיו של אותה שנה, וכמו גיבור הסיפור – לטענת הפרשנות הזאת –  התלבט קפקא בין בחירה בחיי בדידות ויצירה לבין בניית קשרים חברתיים ואנושיים: "ככל שהמתה סביב אזני בדידות רבה יותר, היה זה טוב יותר בעיני, ולכן איני רוצה לקבול על כך גם עכשיו." (תרגום חיים איזק).

הסיפור של נל זינק נכתב בעקבות הסיפור שלא הושלם; הוא מאמץ את נקודת המוצא, ואת נקודת המבט, של המספר הקפקאי, אבל ממשיך למחוזות אחרים, אישיים ופיוטיים.

רשימה של ענת פרי על קאלדה

עוד קפקא

אולי תרצו לקרוא גם את:


לשוט אל השקיעה - ביקורות
להקליק על טקסט להגדלה יורם מלצר,...
אוטה פאוול צלופחי הזהב
ללחוץ על הטקסט להגדלה לפי מכתב ...
בדרך לבאר שבע
כשהייתי קטן רציתי להיות יואב קוטנר ...
הראבאל בחיפה
ממעמקי הגנזך שליתי - אוחז בגזיר העי...
בלב האפלה
על תרגום חדש של שולמית ויאיר לפיד ל...
בוהומיל הראבאל - תספורת
ראה גם:דיון באתר אנונימוס מצ'כית...

מחולל חזון ומשימות עברי (TM)

מחולל החזון והמשימות – גרסת בטא.

ארגונים גדולים וגם קטנים סבורים – בעידודם של יועצים ארגוניים, מאמנים ואמני במה אחרים – כי יש חשיבות רבה בהצגת החזון והמשימות (VISION  &  MISSION) או להפך, בעמוד כלשהו באתר שלהם וגם על כל מיני קירות ריקים במשרד.

ניסוח החזון הוא משימה עתירת מאמץ ומתסכלת, והמחולל (TM) נועד לסייע לכורעים תחת הנטל ולהציע מבחר חדשני, מתקדם והיברידי של ניסוחים חוצי-דיסציפלינות ומבריקים, שעמדו במבחני בקרת איכות קפדניים וריגשו עד דמעות דירקטורים קשוחים ויועצי השקעות מנוסים.

נסו והיווכחו!


 

אולי תרצו לקרוא גם את:


לשוט אל השקיעה - פרולוג ופרק ראשון
פרולוג "אם תפתח חלון, תשמע את...
יהושע בסינית
תרגם יִי-יִי- צ'ן >>...
דארווין באיילון דרום
דארווין באיילון דרום מאת סמדר רייס...
המעבר
הבלוג(?) מרשימות, "צרוב בתודעה...
פוסט סקריפטום
[fontcontroller] קיים איזה דימוי ק...
ספר, זכרון
על "אטיודים למורגנה" מאת ...

מסמרים – הנסיך קוקייה

 

כתב העת מסמרים 18: אגדות

הנסיך קוקייה: סיפור מאת נל זינק

סוויטה לתזמורת או לשישה נגנים מאת בוריס יופה

מאנגלית: אני

טקסט מלא (אנגלית): למטה

 

 

 

 

 

PRINCE CUCKOO

Suite for orchestra or six players by Boris Yoffe

Fairy tale by Nell Zink in German or English, Hebrew by Avner Shats

 

 

1. Overture

 

Once upon a time there was a handsome prince.  He was ruggedly good-looking, plus he had big, beautiful wings and could fly like a bird.

 

He said to himself, wow, with my wings I am totally cool.  I’m going to be the best king ever.  Every day I’ll fly back and forth over my kingdom and look down to see if my people are happy.  Nobody else here can fly, so everybody loves me, because I have wings.  When I turn twelve my father the king will retire, and then I’ll be king and I’ll be the best king ever.

 

Then it was his twelfth birthday.  His parents the king and queen came and said, hi prince, how are you, we’re awfully sorry, but you can never be king.  The reason is that you’re not related to us.  We have no wings, and neither does grandma, and neither does grandpa, and neither did great-grandma, and neither did great-grandpa, and so on all the way back to Adam and Eve.  None of them had wings.

 

We don’t know where you got these wings, but you can’t possibly be our son with wings like that.  Wings are hereditary.  They run in families.  So you must be from some totally different family.  Please, you are old enough to leave us now!  Go and find your true family!

 

The prince said, I’m like a cuckoo-bird, the bird that grows up in the wrong nest.  From now on just call me Prince Cuckoo.

 

2. Kuckuck

His parents said, go and find your true family.  They gave him ten dollars and said, goodbye, our dear cuckoo-bird!  It was nice knowing you!

 

Prince Cuckoo was very, very sad.

 

He started to walk.  He walked and walked, on an on, far away into the distance.  He met all sorts of different people.  He asked them all, are you my father?  Or are you my mother?  But no one knew him at all.  It was very sad.

 

He could have flown with his wings, but then he wouldn’t have found any people to ask, because all the people were on the ground.  There are no people in the air.

 

He walked a long, long way.

להמשך הקטע »

אולי תרצו לקרוא גם את:


לשוט אל השקיעה - ביקורות
להקליק על טקסט להגדלה יורם מלצר,...
קארל צ'אפק - המלחמה בסלמנדרות
ללחוץ על הטקסט להגדלה
תשובה: בתולת-הים מעדן
(מקור: כתב העת "ים", 19...
דיוויד סֶדַאריס
דיוויד סדאריס, מתברר, הוא דמות די מ...
מחולל חזון ומשימות עברי (TM)
מחולל החזון והמשימות - גרסת בטא...
7734
גירסה של הסיפור "צלם" שול...

חוצלארץ, מרץ 2011: פיראוס-מסינה-ליבורנו

a set on Flickr

מסינה MessinaחיפהחיפהLeaving PirauesZim Haifa BridgeZim Haifa Bridge

Eldad Rafaeli on Zim haifanear Piraeuspiraeusלילהחדר מכונה צים חיפהחדר מכונה צים חיפה

המשרד צים חיפMessinaMessinaIMG00156-20110320-1652MessinaMessina

Messinaנתב במסינהנתב במסינהנתב במסינהמסינה Messina

חוצלארץ, מרץ 2011: פיראוס-מסינה-ליבורנו

ע. הלל על המעבר במיצרי מסינה, מתוך "חוצלארץ, חוצלארץ!", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1960.



 

אולי תרצו לקרוא גם את:


חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית - מכתב...
אמא יקרה, אבא יקר, אני חייב לחזור א...
תשובה: בתולת-הים מעדן
(מקור: כתב העת "ים", 19...
דארווין באיילון דרום
דארווין באיילון דרום מאת סמדר רייס...
זיכרון קולקטיבי
חיטטתי במקרה בחוברת "ים" ...
התנצלות וסיפורים
 א. התנצלות  ראשי...
פאפא
לפני כמעט עשור ראיינתי את פרודרומוס...

סוכן מפוקפק

זה רומן? זה מחקר? זה מותחן היסטורי? בלוג בלשי? לא, זה יגאל סרנה. הסוכן הלא-מפוקפק של הכתיבה הספרותית במחוזות התיעוד והתחקיר, חוצה שוב את הקווים במסע אישי, שהוא גם מחקר בלשי-היסטורי, בעקבותיה של דמות שוליים נשכחת ומסתורית, שהתחככה במאורעות הרי עולם – וגם בחייו שלו. זה טור-דה-פורס של ספרות תיעודית: מסע בזמן ובמרחב הגיאוגרפי, רצוף תגליות ותפניות. הנאת קריאה צרופה.

ההיסטוריון הצרפתי לה-רואה לאדורי, מחבר יצירת המופת "מונטאיו", כתב שההיסטוריון דומה לספיריטואליסט, או בלשון הניו אייג', מתַקשר: הוא מדבר אל החיים בשמם של המתים. סרנה מפליא לדובב מתים נשכחים, שאפילו אבן מצבה אין להם. הוא מעלה באוב עולם כמעט נשכח, שהעדויות אודותיו נמקו שנים בארכיונים מאובקים, או נדדו, כמו במקרה המופלא של ארכיון "אליאנס", מבירה לבירה, מן הנאצים לסובייטים, ושרדו באורח נס. הוא פוגש את הצאצאים החיים ששומרים בזיכרונם השביר היסטוריה אחרת, חמקמקה ונפתלת, לעתים מלאת סתירות אבל תמיד מפתיעה.

סרנה מוכיח שכל היסטוריה היא היסטוריה בת זמננו: כמו הקברים המפוקפקים והזיכרונות הסלקטיביים שמתדלקים את הסכסוך המקומי שלנו, כל פרשה נשכחת לכאורה עשויה לגעת באיזו מורסה מודלקת: הוכברג, הסוכן המפוקפק שלו, נקשר פתאום להדהודיה העכשוויים בתכלית של סוגיית השואה הארמנית; איסנטבול של התורכים הצעירים לזו של ארדואן. החוטים הדקיקים הקושרים בין אנשים ומאורעות נחשפים.

להמשך הקטע »

אולי תרצו לקרוא גם את:


1963
    >> עוד מגן דבו...
יגאל סרנה, מוזונגו.
סיפורי הישרדות אמיתיים הם מרתקים ומ...
טורטוגה
טורטוגה, רפאל ד.מ.ל. 1948 ,- שמו ...
מדריך לסופר הצעיר - חלק רביעי
חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | ח...
הפלגתה של איטואה-דיאה: סיפור בהמשכי...
[fontcontroller]לפני כמה שנים פרסם ...
פרידה מברלין מאת כריסטופר אישרווד
http://www.ynet.co.il/articles/0,73...

נעמי שמר בגן החורף: עוד מסע נוסטלגי

א.ק. שלום.  צילום: יהושע וולט

לאזרחינו הצעירים יותר –  ולקהל קוני הכרטיסים – אולי קשה להאמין, אבל היה פעם איזה הרף-עין היסטורי קצרצר שבו כמעט כולם אהבו אותנו, ואנחנו אהבנו בחזרה. את כולם, ובמיוחד את הצרפתים. ואם צריך לבחור סמל לתקופה הזאת, אי-אז במחצית שנות השישים, האוניה "שלום" מתאימה במיוחד. קיבלתי עכשיו תזכורות לעניין הזה בגלל כתבה ישנה על האוניה, שבשוליה צצה לפני שבוע בערך שאלה די פתאומית בחתימתה של ללי שמר – הבת של נעמי שמר – לגבי אחד האולמות באוניה: מהו "גן החורף" באונייה שלום, מה היה בו ומי עיצב אותו?

להמשך הקטע »

אולי תרצו לקרוא גם את:


חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית - מכתב...
אמא יקרה, אבא יקר, אני חייב לחזור א...
חדשות הספנות
1. מבצע הצלה האנייה צים דאליאן&...
הבּרבּוּרוֹן המכוער, או טביעת המודר...
[פורסם ב"הארץ", 9 בינואר]...
אַהוֹי!
כמו מיליוני צופים ברחבי העולם עקבתי...
המעבר
הבלוג(?) מרשימות, "צרוב בתודעה...
יום הניצחון של החייל הטוב שץ / שני ...
בין שלל החגים והמועדים שבין האב...

יום הניצחון של החייל הטוב שץ / שני מצעדים

בין שלל החגים והמועדים שבין האביב לקיץ חוגגים אצלנו במשפחה גם את ה"חג של סבא". אבל הרבה לפני שהפכנו את אבא שלי לסבא, לפני העלייה הרוסית הגדולה, ולפני עוד כמה אירועים מטלטלי עולם, נהגו לציין אצלנו בבית את ה-9 במאי, יום הניצחון. זה היה חג די מחתרתי, למען האמת, ומעטים ידעו על מה מדובר.אבא שלי נמנע ממצעדים, והוא וטרן בלי מדליות, כי עזב את המולדת הרוסית הגדולה לאקלים חם יותר בחיפזון מסוים, ותוך דילוג על ניירת וביורוקרטיה. בילדותנו שמענו סיפורי מלחמה מעטים, וכולם הוגשו לנו כסיפורי הרפתקאות לנוער – בלי זוועות, גופות, רעב ומוות. עלילותיו במלחמה יכולות כמובן לפרנס רומן או שניים, אבל אנחנו שומעים ממנו רק שרשרת של אפיזודות צבעוניות עם פואנטה.

החייל הטוב שץ – שגורש עם משפחתו מסביבות קישינייב אל הרפובליקות של מרכז אסיה במסגרת אחד הטרנספרים הסובייטים הגדולים –  גויס בגיל 17 (אמרו לו שבצבא לפחות יש אוכל, ואינטליגנט כמוהו בטח יהיה פקיד) ודי מהר מצא את עצמו בחזית הביילורוסית השלישית, נושא אבטומט ומסייר בחפירות גרמניות.

למזלו הטוב, הרגל שלו קפאה באחד הלילות בתוך המגף הצבאי. הוא פונה לבית-חולים שדה, ובתקופה שהחלים הגיע למקום קצין צעיר ששמו זכור לטוב: קולקולצב (פירוש השם, כנראה, פעמונר). קולקולצב חיפש חיילים, רצוי יודעי קורא וכתוב, ובעלי שמיעה חדה, ליחידת האזנה מודיעינית בהקמה. להמשך הקטע »

אולי תרצו לקרוא גם את:


תשובה: בתולת-הים מעדן
(מקור: כתב העת "ים", 19...
כלב אדום (אופס)
אי אז, באיזה אזור-דמדומים לא מוגדר ...
פוסט סקריפטום
[fontcontroller] קיים איזה דימוי ק...
הדברים מאת ז'ורז' פרק
על "הדברים" מאת ז'ורז' פר...
נעמי שמר בגן החורף: עוד מסע נוסטלגי
א.ק. שלום.  צילום: יהושע וולט ...
7734
גירסה של הסיפור "צלם" שול...

הפלגתה של איטואה-דיאה: סיפור בהמשכים

+(reset)-

לפני כמה שנים פרסם רב-חובל אילן מאירסון בפורום "תפוז" לשיט וימאות סיפור-זיכרון ישן – על יאכטה בשם איטואה דיאה (ITOE DIA). היא הגיעה בשנות החמישים המוקדמות למועדון צופי-ים בחיפה, וניכר בה שעברה תלאות שגרמו לה נזק רב. מאירסון תהה על מקור שמה המוזר ועל תולדותיה. בסופו של דבר שמע, מפיו של אייק אהרונוביץ' (קברניט האקסודוס, שהלך לעולמו בדצמבר האחרון), סיפור מבעית. אוניה ישראלית הצילה את היאכטה מטביעה. על סיפונה מצאו ניצול בודד: "…האיש, הולנדי מאמסטרדם, היה בעל חנות ספרים והרפתקן רוחני… יום אחד הצליח לשכנע את אשתו למכור הכל ולקנות ספינה ולהקיף את הפלנטה שלנו יחד עם שני ילדיהם. עשו מעשה, וקנו את הספינה הזו. לאיש לא היה מושג קלוש על הים…ההפלגה היתה צלחה בדרך כלל עד שכ-3 שבועות לפני שאייק מצא אותו הם עברו מזג אויר סוער מאוד במשך כמה ימים. אשתו ושני הילדים נשטפו הימה על ידי גל שכמעט הפך את הספינה והוא נשאר לבדו. הוא לא ידע לומר אם הם היו קשורים בחבלי בטחון או לא. כנראה שלא. בקייפטאון האיש הועבר לטיפול נפשי והספינה נמסרה בהליך משפטי לצים." להמשך הקטע »

אולי תרצו לקרוא גם את:


מדריך לסופר הצעיר - חלק שני
חלק ראשון | חלק שני | חלק שלישי | ח...
קפקא על הבוקר
מוסף ספרים של הארץ מפרסם שתי רשימות...
חדשות הספנות: הצעות עיסקיות
1. בהזדמנות - לזריזים מאת: בוספור-ס...
מפלצות הים
[הרשימה הזאת היא בכלל של עמי בן בסט...
מילון סמבטיון, או טלוויזיה עם ירח.
עוד בשולי הביקור בפראג: ידיד אנגלי ...
מחולל חזון ומשימות עברי (TM)
מחולל החזון והמשימות - גרסת בטא...