לשוט אל השקיעה

הוצאת זמורה ביתן, סדרת עמודים לספרות עברית בעריכת ניצה בן-ארי

הספר זכה במלגה מטעם "קרן תרבות חיפה", בפרס ע"ש פטר שביפרט, וכיכב בשערוריית המין של מעריב

כתבו עליו יורם מלצר, אבי כץ, שי צור 

>> שטלנד

>> פרולוג ופרק ראשון

>> פרק שמיני

לשוט אל השקיעה - עטיפה

ובכל זאת: על מה זה? האם זה באמת רומנטי כמו שזה נשמע? או שמדובר בשעשוע פוסטמודרני עקר? האם זה באמת ספר על אהבה, או שהכל רק סקס? האם זה רומן ריגול על קונספירציות פוליטיות מתוחכמות, או רק תרוץ למסע קסום לאיי שטלנד, מלכות על ים ערפילי?
צריך לקרוא כדי לדעת, ואחר כך נותרות עוד הרבה שאלות בלי פרס על הפתרון. ספר שמצליח להיות בו בזמן מצחיק ועצוב, ציני ושופע רגש, נוסטלגי וסקפטי, ריאליסטי ופנטסטי, רך ומחוספס, נמלץ וגס; ספור אהבה ופרשיית מתח – וחווית קריאה מסוג אחר.

"חברי ועדת הפרס ע"ש פטר שביפרט החליטו להעניק השנה, תשנ"ח, 1998, את הפרס החשוב למר אבנר שץ, מחבר הרומן "לשוט אל השקיעה."
העלילה הגלויה בלשוט אל השקיעה יכולה לשמש שלד סיפורי ברומן ריגול רומנטי. צעיר ישראלי נוסע לאיי שטלנד שבצפון האיים הבריטיים לצורך משימה שאליה נשלח על ידי זרוע בטחונית עלומה. עליו לנסות ליצור קשר עם מדען בעל תגלית חשובה בנושאי כושר ניווט של חיות שיש לה השלכות צבאיות. בעת שהותו שם, בבית חווה נידח, הוא מתאהב בנערה צעירה, מרי, בתם של בעלי הבית. המשימה שאליה נשלח הגיבור לא מעלה את התוצאות המקוות, ולא במקרה. מתברר שהממונים עליו ניסו להסיטו מלהכנס לעבי הקורה של חקירה אחרת…אבל, לקורא מתברר עד מהרה, שעלילת הריגול הרומנטי היא רק קצה הקרחון בעולם הבדיוני ששץ רקם כאן. כך עולה, בין היתר, מן העובדה שלצד הרצף העלילתי מופיעים טקסטים נוספים, שונים ומשונים – מ"החמישיה הסודית" ועד דו"ח אמנסטי – המתקשרים זה לזה, וגם לעלילת השלד בנגיעות כמו-אקראיות. חלק נכבד של "הנגיעות" האלו הן תוצאה של העובדה שכל הטקסטים קשורים בחוויות ימיות.

שץ, צריך לומר, הוא בעל יכולת וירטואוזית לחקות סגנונות אמנותיים מאסכולות ומתקופות שונות, והוא משתמש בסגולה המופלאה הזאת כדו לתעתע בקורא, לשעשע אותו וגם לרמוז לו על הקושי העצום – בעיקר למי שצמח בתרבות בת-זמננו – לחוות חוויות אוטנטיות. וקל וחומר, לשחזר אותן בסיפור.
לשוט אל השקיעה נכתב בדרך שאפשר לכנותה 'דו-קוליות'. ה'דו-קוליות' הזו -הנרמזת כבר בקונוטציות לתחומים מנוגדים המובלעות בכותרת הספר (התחום רומנטי-"שמלצי" מזה והתחום העלום והמעורר אימה מזה) – מפנה אותנו לאחד הנושאים המרכזיים ברומן -ששץ החל לעסוק בו בספרו הראשון, "מעגלים מודפסים" – והוא שאלות של זהות וסטרואוטופים גבריים ונשיים. כך עולה, גם מדרך המסירה של הסיפור. המספר, שסגנונו גולש תדיר לנוסח מתייפיף ורגשני, הוא, למרבה התדהמה, הגיבור, המרגל ישראלי, סמל הגבריות העברית החדשה. לעומת זאת, מרי, הנערה השטלנדית שאליה הוא מפנה את הכתוב, מגיבה בהערות מפוכחות, מתחכמות, ציניות-ישראליות-מצ'ואיסטיות מובהקות. ואם כבר בחילוף תפקידים וזהויות ג'נדריות אנו עוסקים, מעניין לציין שהמחבר/אבנר שץ בחר להסתתר דווקא מאחורי הפרסונה הנשית.
לשוט אל השקיעה הוא גם ספר ארץ-ישראלי מאוד, וזאת לפחות משני אספקטים. ראשית, זהו ספר חובק מרחבים ועולמות – ובזה הוא משקף את התחושה הקלסטרופובית והצמאון למרחבים אחרים-אקזוטיים האופיניים לישראלים רבים. שנית, הוא כולל עשרות קטעים תאוריים ה"נושמים" ארץ-ישראליות אותנטית. ואולם – צריך להבהיר – זוהי ארץ-ישראל אותנטית, לכאורה בלבד. למעשה, הם (גם הם) חיקויים מבריקים של דגמים תאוריים של ארץ ישראל כפי שאלה נתגבשו בספרי המסעות לארץ ישראל ובספרות העברית במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים.
לשוט אל השקיעה הוא ספר שכולו הצדעה לספרות ולכתיבה הספרותית, ויחד עם זאת ספר שכולו ספקות ביחס לכוחה של הספרות לבטא את רגשותינו ומחשבותינו. זהו ספר שכולו מודעות אמנותית וכולו זעקה לשחרור ממנה. זהו, לדעתנו, ספר פוסט-מודרניסטי משוכלל ומבריק, ביטוי מובהק מאין כמוהו לפסגות האמנותיות שהתופעה החברתית-התרבותית הזו מאפשרת לכבוש, אבל גם לתהומות היאוש והניכור הרובצים לפתחה."

מר חיים גורי –  ד"ר איריס פרוש – ד"ר יגאל שוורץ

"תפסיק לכתוב את השטויות הספרותיות האלה ותתחיל לעשות משהו רציני. רב-מכר, כמו טום קלנסי, גרישם, כל אלה…תלמד מהם! מקדמה של מליון דולר עוד לפני שלכלכו את הנייר! ואתה כותב לי כל מיני סיפורים ושירים שאי אפשר לקרוא!" אמר מקסים.

"אני לא יכול לאכזב את המעריצים שלי", אמרתי. "את אלה שאוהבים אותי כמו שאני, את כל אלה שכתבו עלי מאמרים, את כל הכוסיות שרודפות אחרי ברחוב לקבל חתימה, ומי יודע מה עוד, בגלל שאני כותב פרוזה פוסטמודרנית מעורפלת."

נו, אז על מה הספר?

"…אה, קשה לי להגדיר את זה. על….את יודעת. החיים. המלחמה. דברים דמיוניים."
כן, היא ידעה. היא הנהנה באיטיות רבה בראשה, ומעין חיוך מלא חמלה והזדהות הציף את פני-החרק שלה. היא ידעה בדיוק למה אני מתכוון: "החיים. כן. אני מבינה למה אתה מתכוון. זה כל כך…" והיא הנידה את ראשה, באותה איטיות אופקית, מימין לשמאל, חסרת מילים. היא הרצינה. "אתה יודע שאין לאנשים כאן הערכה לרגישות, לדברים האמיתיים, הנפשיים. אני כל כך מבינה אותך. ועוד כשאתה נמצא בסביבה כזאת. זה בטח קשה נורא. אבל אסור לך לוותר. אלה הדברים החשובים באמת בחיים. האהבה. הרגשות. אתה מכיר את הספרים של פיליס גלזר-שוץ?"

תגובה אחת בנושא “לשוט אל השקיעה”

  1. אחלה.

    אין לי אלא לצטט את גאלדריאל [שר הטבעות] …" אתמעט ואשאר אבנר"…

    גדול.

השאר תגובה