פוסט סקריפטום

+(reset)-

קיים איזה דימוי קצת רומנטי על מושכי-עט למיניהם שהיו קרובים אצל מקצוע הדפוס – אולי עסקו בו ממש בפועל, כמו יוסף חיים ברנר, ועוד סדרים ובחורים-זעצערים שהיו גם סופרים ומשוררים. המקבילה העכשווית היא כמובן זרזירי-מקלדת הכותבים גם קוד, שהוא – כדבר המוטו של וורדפרס – שירה.

זה לא מתאים לכל אחת ואחד, מדרך הטבע, אבל אני מודה שלעתים אני מבזבז שעות ארוכות בניסיון להנדס איזה דף אינטרנט שיעשה כרצוני, באמצעות שנויים זעירים בשורות הארוכות והסתומות של הקוד שלו. אני לא באמת יודע לתכנת, רק להעתיק, לנסות ולטעות.

אני כותב את זה מפני שהמעבר לוורדפרס זימן הרבה אפשרויות לבזבז זמן על כל מיני בוקי-סרוקי, על חשבון התוכן הרציני. וכך, עם כל הערכתי לעיצוב המופתי של רשימות, עיצבתי את האתר שלי בעצמי – ויותר מפעם אחת; ובעיקר, העתקתי פיסות קוד מפה ומשם כדי שיעשו אותו פחות "בלוג" – כלומר יומן, על כל המשמעויות הכרונולוגיות הנובעות מכך: חוקי ההתיישנות המהירה, ההתעקשות הבלתי נסבלת על זמן הווה, הרעב שאין להשביעו לחידושים, עידכונים, תגובות מיידיות על ארועים אקטואליים וכן הלאה.

לכך תרמו בעיקר שני תוספים נחמדים: האחד מציע, בסוף כל רשימה, הפנייה לרשימות אחרות בעלות זיקה או קשר כלשהו (די עמום, לעיתים – אחרי הכל, זה רובוט שמחליט, ושפת אמו אינה עברית)) לרשימה שזה עתה סיים הקורא. השני, עוד יותר נחמד, נמצא בסרגל הצד ובוחר באופן אקראי קישורים לכמה פוסטים קודמים. בכל טעינה של הדף עולות כך רשימות שגם אני שכחתי מזמן על קיומן: למשל, רק לצורך הדגמת פעולתו של המנגנון, מלנכּוליה אהובתי, עונת המלפפונים, שנת הפלאות, מי זוכר את דאריו מורנו, פיניגן ברמינן, בג'מין סמוק (עדכנתי עם שיר מיוטיוב, שלא היה קיים אז). הרבה הצטבר בבוידעם.

עוד תוסף חביב שמו add to all ומטרתו לאפשר לכל קורא לשלוח הודעה על כל עדכון לאתרי מדיה חברתית מכל סוג ומין, כלומר מצע נוח להפצה ויראלית ופרסום עצמי חסר בושה, ממש כמו הפוסט הנוכחי.

הייתי ממליץ על כך לכל שיירת הנודדים מרשימות לוורדפרס, אבל אני חושש שזה מחייב אתר עצמאי ואפשרויות עריכה, ולכן כדאי אולי להוסיף את האפשרויות הללו ל-wish list המופנית למפתחי ערכת העיצוב והווידג'טים של רשימות בוורדפרס.

רשימה קצת יותר ריאליסטית ומקצוענית בנושא כתב אסף פדרמן.

השאר תגובה