מיקרוסופט, סקר איכות השירות (או אסטה לה ויסטה, בייבי. )

לציון תהליך ארוך ומייגע, שלא הסתיים בכי טוב, שלחה לי חברת מייקרוסופט, באמצעות קבלן, סקר שבכותרתו השאלה הבאה – הציטוט מדויק:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן התשובה ששלחתי, בעיבוד קל:

אפשר להתחיל בזה שיראו את השאלון הזה כמו שצריך, כן, אפילו בפיירפוקס.
שירות? איזה שירות? נתקלתי בבעייה רצינית במחשב החדש שלי, המריץ את ויסטה. ויסטה הפסיק להתעדכן אוטומטית. ביקשתי פתרון. שלחו לי במייל – תיכף אפרט איך בדיוק – כל מיני פתרונות מגירה, שכבר מצאתי בעצמי ברשת, אבל לא עבדו. אגב, כל פתרון כזה – אני מנסה לדמיין מה יעשה איתו משתמש לא מיומן, למשל אבא שלי, שלא מזמן למד לתפעל עכבר ועדיין מחפש את האותיות על המקלדת, והוא אמנם אשף באיתות במפתח-מורס עוד מהצבא האדום אבל אין לו רקע בכתיבת שורות פקודה ב-DOS, מה לעשות. אתם סומכים כמובן על זה שהוא יזעיק את הבן של השכנה שכבר יסדר את זה, אבל הבן של השכנה הוא עורך דין בן חמישים והמזכירה שלו מדפיסה לו מכתבים. הפתרונות ברשת, צריך לומר, מובאים לא אחת במסגרת דיונים בפורומים, המשובצים גידופים ססגוניים כלפי התמיכה של מייקרוסופט. בלית ברירה פניתי אם כן לתמיכה הטלפונית של מייקרוסופט ישראל. אחרי ההמתנה הסטנדרטית והמעבר דרך המבוכים והדרקונים של המענה האוטומטי, הסבירו לי שעדכונים שייך ל"אבטחה ועדכונים", וזה מטופל רק אצל פופציק, שיושב באירלנד – אירלנד!! ורק דרך המייל. בסופו של דבר, אם כן – אחרי מכתבים שיצאו דחופים מכאן לשם כמו בימי הברון, כי כל דוא"ל נענה רק אחרי שלושה-ארבעה ימים, שהם התרגום לשפת המעשה של "תוך 48 שעות עבודה", וזה אם אין איזה סופשבוע באמצע, או חג יהודי או קלטי כלשהו, כלומר המחשב עשוי עקרונית להיות מושבת שבועות, אחרי כל זה שלח אוֹהד הנחמד מאירלנד – איזה כף לו, גר באירלנד הירוקה ותומך במשתמשים עבריים ברחבי הגלובוס – ובכן אוהד הנחמד שלח פתרון, שלא עבד, ואחר כך (שלושה ימים) ביקש שאשלח לו במייל קובץ בשם WindowsUpdate.log. זה כבר נראה רציני! שלחתי ובתגובה מהירה קיבלתי הודעת דחייה אוטומטית, שציינה ביובש כי הקובץ ששלחתי לבקשתם גדול מדי – Msg Size greater than allowed by Remote Host – וזה נראה לי קצת מוזר, או שובר שיאי גיחוך, ואף קבלתי על כך במייל בפני אוהד א'ופלניגן, שעשה מאמץ ושלח, בניסיון שלישי, עוד פתרון לבעיה, שכמעט עבד. כמעט. הייתי צריך רק למחוק איזה קובץ מערכת, pending.xml שמו, אבל בויסטה אי אפשר למחוק קבצים סתם ככה, הו לא, אתה צריך להיות אדמיניסטרטור-על של המחשב שלך ובעל הרשאות אבטחה של הממונה על המוסד. לא הצלחתי לזכות בשליטה על מערכת ההפעלה של המחשב הפרטי שלי, שקניתי במיטב כספי לפני זמן קצר, אם כי כמובן שזאת רק אשלייה, כי כידוע תוכנות מייקרוסופט, כמו בירה, אי אפשר לקנות, רק להשתמש בהן כמה זמן, עד שמורידים את המים, ומה שקניתי לא שייך לי באמת, כפי שטרחו לנסח מיטב המוחות המשפטיים של מייקרוסופט, ולכן כנראה לא נותנים לי למחוק קבצים סתם ככה כי בא לי, למרות שאני עושה זאת בהנחיית אוהד הלפריקון. אז חשבתי שאולי התמיכה בארץ תעזור לי עכשיו, כשאני כבר כל כך קרוב להצלחה. צלצלתי. הסברתי את הבעיה. לא, אמרה לי אשת התמיכה, עדכונים ואבטחה זה רק במייל, באירלנד. רגע רגע, אמרתי, אני רק רוצה תמיכה במחיקת קובץ, השתלטות על המחשב שלי. עזרה בתפעול הויסטה הזאת שלכם. תשכחי לרגע מאבטחה ועידכונים: איך מוחקים קובץ? לא צריך אירלנד, צריך תמיכה. הטלפנית האומללה ניסתה להישאר מנומסת תוך כדי מאמץ עצום לנפנף אותי מעליה. בסוף היא הצליחה – השיחה נותקה באופן מסתורי. לא אני ניתקתי, אבל דברים כאלה קורים. לא היה לי כוח לצלצל שוב, הבנתי את המסר – מיקרוסופט מחזיקים מערך תמיכה שמטרתו העיקרית היא להפטר מהלקוחות בתקווה שבסוף הכול יסתדר לבד. לא שלא ידעתי את זה עוד קודם מפי השמועה, אבל להיווכח בזה מקרוב זאת חוויה מפכחת.

ובהזמנות זאת, כמה מילים על חוויית המשתמש הסובייקטיבית שלי בויסטה. (מדד חווית הויסטה המובנה במערכת עומד על 4.4 מתוך 5.9, לדברי המחשב שלי. כן, חפרתי והגעתי למקומות מוזרים.) הגרפיקה השמימית סוחפת את המשתמש הרחק אל מחוזות הנוסטלגיה, אל הימים היפים של הסכמי אוסלו ומחשבי 386, הימים בהם לחצת על האייקון והלכת לעשות קפה, בתקווה שהתוכנה שרצית תעלה. ולמצוא קובץ! הו! איזה מערך מתוחכם של הטעיות, הסוואות וטכניקות שנועדו לבלבל את היריב, כלומר המשתמש, שמנסה להצמיד איזה קובץ שיצר לפני רגע למייל שלו! כמה מחשבה, תכנון ומקוריות הושקעו בארכיטקטורה שלא תהיה דומה לשום דבר שהיה בעבר, ואשר התקווה ללמוד ולהתרגל אליה מתפוגגת אחרי כמה חודשי ניסיון והופכת לייאוש ולגעגועים למחשב הישן. הטכנאי שהזעקתי משך בכתפיו בהשלמה מחויכת והציע להוסיף עוד ג'יגה זכרון ובעיקר לחכות לסרביס-פק 2, ולהתפלל הרבה.

 

מחוויות המשתמש בוויסטה

אני מוכרח לומר למען הגילוי הנאות שאני לא שייך למחנה האדוק של שונאי מייקרוסופט, ואני לא חושב למשל שמקינטוש זה קדוש או שהילדות שלי יסתדרו עם אובונטו; אני בעד זמינות ונגישות מכסימליים לכל אדם, כולל אבא שלי, ובעולם הממשי פירוש הדבר מייקרוסופט, עם או בלי רישיון, ולא מערכות הפעלה אקזוטיות שנועדו לפחות בינתיים לילדי פלא ששולטים בחמש שפות תכנות לפני הבר מצווה; ויחד עם זאת היכולת המופלאה הזאת לשדרג כלפי מטה את הגרסאות החדשות מותחת את גבולות הסובלנות ומרקיעה למחוזות דמיוניים. 

 

 
 
 

 

 

אולי תרצו לקרוא גם את:

17 תגובות בנושא “מיקרוסופט, סקר איכות השירות (או אסטה לה ויסטה, בייבי. )”

  1. או'מאלי , שיושב עכשיו בדאבלין ומנסה להבין מה לא היה בסדר בתמיכה שקיבלת, מבקש שתשלח לו את התגובה כשהיא מתורגמת לקלטית או לפחות לאנגלית תקנית (לא אמריקאית), ומכווצת כך שהיא תוכל לעבור בשלמותה במייל.

  2. מעניין להשוות מחשב למכשיר כמו טלויזיה, או רדיו, או מיקרוגל.
    משתמשי הרדיו/טלויזיה/מיקרוגל מעולם לא נדרשו ללמוד טכנאות רדיו/טלויזיה/תורת הגלים/מבנה הטרנזיטור/חצאי מוליכים.
    התפעול של מכשירים אלה שואף אל המינימום – השגת המטרה בלחיצת כפתור.
    לעומת זאת, כדי לתפעל מחשב, נדרש המשתמש לידע טכני עצום.
    זה שלב נוסף, לדעתי, בהשתלטות של הטכנולוגיה על חיינו.

השאר תגובה