אַהוֹי!

כמו מיליוני צופים ברחבי העולם עקבתי גם אני בלהיטות אחרי הפולמוס בין חבורת כתב העת "הוֹ!" (*) ומבקריהם החריפים. (את האיחוד של הפינק פלויד החמצתי, לצערי.) הגיליון השני של "הוֹ!" יצא לאור ללא הרעמים והברקים שליוו את הגיליון הראשון, אבל כשפתחתי אותו לראשונה שלשום לא יכולתי שלא לשים לב ל"מדור יורדי ים", הכולל תרגומים, שירים וקטעי פרוזה העוסקים בספנים. בתוכם תרגום של ערן שועלי לקטע מתוך "היסטוריה כללית של מעשי השוד והרצח של הפיראטים הנודעים ביותר" מאת קפטן צ'רלס ג'ונסון. אני נזעק, ראשית כל, להעיר – ולא בפעם הראשונה – שהתיאוריה של ג'ון מור, לפיה דניאל דפו, בעל רובינזון קרוזו, הוא קפטן ג'ונסון, נסתרה סופית ואיננה מקובלת עוד בקרב מומחים; אם מישהו ירצה מאוד, אטרח ואחפש מראה-מקום. בכל אופן, העובדה שממשיכים לציין את שמו של דניאל דפו בכל עת שמזכירים את תולדות הפיראטים מאת ג'ונסון אינה מסייעת לביעור הטעות הנפוצה הזאת.
הקטע שבחר שועלי, ולא במפתיע, עוסק במרי ריד, שיחד עם אן בוני היו ככל הנראה הנשים הפיראטיות היחידות שיש ראיות היסטוריות של ממש לפעילותן. הסיפור מרתק באמת. השתמשתי בו פעם בעצמי כדי לפַבּרק מאמר פסאודו-אקדמי שהיה פרק בספר "לשוט אל השקיעה" – והנה הזדמנות למחזר חומרים. אגב, אין כל קירבה בין דורי מנור לגיבור הספר, אלעד מנור.

(*) לפני שנים ננזפתי על כך שכתבתי כמה מלים חיוביות על "אֵב", כתב העת הראשון מבית מדרשו של דורי מנור, מפני שכביכול אני שייך לצד השני בסכסוך; אני כמובן לא שייך לאיש (ולאיש בעצם לא אכפת למי אני שייך)  אבל כבר אז, אם אני זוכר נכון, קַבַלְתִּי על הפומפוזיות המגוחכת של המניפסט של "אֵב", שרוחו התגלגלה גם למניפסט של "הוֹ!" – ועם זאת העדפתי להתייחס לתכנים בלבד, ובאופן פרטני ולא מכליל. גם הפעם הפתיעה אותי קצת עוצמת הרגש של ההתכתשות הפומבית; אבל כאמור עקבתי אחריה בעניין, ואולי אפילו במידה של שעשוע: הלהט האידיאולוגי של כותבים, והמהלומות הוירטואליות שהם מנחיתים, אכזריות ככל שיהיו, אינם גורמים אפילו שמינית מן הנזק שגורמת, למשל, סתם אבן בידיו של רוצח פוטנציאלי מן הגבעות, אם להידרש לדוגמה מן הזמן האחרון.

עוד פירטים

אולי תרצו לקרוא גם את:

תגובה אחת בנושא “אַהוֹי!”

השאר תגובה