תוכנית 9 מבני-ברק

כתבתי כאן על פגישתי עם אקיל אולוקאיה, חיפאי מאיזמיר; פגשתי אותו בזכות שלמה חזן, במאי וקולנוען שגדל גם הוא באותה שכונה; ההזדמנות הייתה הקרנת סרטו של חזן, "חרד לסרטו", שהוצג לראשונה בפסטיבל דוקאביב.
 
הגעתי להקרנה בחיפה בלי ציפיות מיוחדות – סרט על יוצר סרטים חרדי? נשמע כמו אוקסימורון משעשע, שמעורר לכל היותר משיכת-כתפיים; אבל הסרט, שנפתח בקטע הזוי לחלוטין – צילום של סצנת אקשן בעיר מרכז אירופית נקטע משום שאישה(!) עוברת-אורח נלכדה בטעות בפריים –  מהלך קסם מוזר, בזכות גיבורו הלא-קונוונציונלי ובזכות היכולת של חזן לזקק סיפור של אובססיה, וליצור הזדהות בלתי סבירה בעליל עם דמותו של יהודה גרובייס, חסיד גור (לשעבר) שבאמתחתו יותר מ-50 סרטים עלילתיים – שהוקרנו בדרך כלל רק על מסכי מחשב, מפני שוידאו, DVD ובתי קולנוע אסורים אצל קהל היעד שלו.
 
האסוציאציה לאד ווד, הבמאי המיתולוגי של סרטי-זיבורית שהונצח בסרטו המשובח של טים ברטון, עלתה בי למראה הקטע בו ממהר יהודה גרובייס לחתוך ולסיים צילום של סצנה – מחמת מחסור בזמן, כסף, ציוד, משאבים – ממש כמו ג'וני דפ בתפקיד אד ווד, הצועק בעליזות "קאט – זה היה מושלם!" אחרי שהשחקן הראשי נחבט בתפאורת הדיקט כשהוא יוצא מהסט. אבל הכותרת המתבקשת "אד ווד מבני ברק" או משהו כזה – תעשה לו עוול. גרובייס הוא דמות לא פשוטה, והוא עובר שינויים לא פשוטים במהלך התקופה בה נעשה הסרט, שינויים שטרם הסתיימו; הסרט של חזן משדר חיבה ברורה לגרובייס ונמנע משיפוטיות, אבל מציף אל פני השטח את אינספור הקונפליקטים שגרובייס חי עמם שעה-שעה. את ההערות השיפוטיות המתבקשות מספקים משתתפים אקראיים בסרט: שחקן המלגלג-גוער בגרובייס על "הרבנים שדפקו לכם את השכל",  או הלקטור של אחת הקרנות לתמיכה בקולנוע, המסכם את המסר של אחד מסרטיו: "היהודים טובים, הגויים מנוולים, ואמירת תהילים מצילה מכל צרה" – לא בדיוק הסחורה שתזכה לסיוע מקרן נאורה, המעוניינת לבנות גשרים ולקדם רב-תרבותיות סובלנית.
 
הסרטים שלו אולי פשטניים, אבל גרובייס מלא סתירות פנימיות ועמימות. הוא רוצה ליצור סרטים עבור הקהילה החרדית שהוא חלק ממנה, על פי הקודים שלה – אבל בו בזמן עורג בבירור להכרה מעולם הסרטים ה"אמיתי". הוא מגן באסרטיביות על העקרונות של קהילתו החרדית, תוקף את העולם החילוני – אבל האיסור להציג נשים בסרטיו מתמוסס בהדרגה, והוא כבר לא מבקש היתרים מרבנים. הוא נערץ בקהילה שלו, אבל שיאו של הסרט הוא פרס שהוא מקבל על סרט קצרצר והומוריסטי שעשה, המיועד לקהל חילוני – הוא, שמאחוריו יותר מ-50 סרטים באורך מלא, שיכולים לכל היותר להפוך לסרטי קאלט ביזאריים אצל קהל חילוני – בערך כמו "תוכנית 9 מהחלל החיצון" של אד ווד. את כניסתו לתחום הקולנוע – בלי שמץ ידע מקצועי – הוא מתאר בחצי-פה כ"הזדמנות עסקית", כמי שבוש להודות בתאווה העצומה שבוערת בו; כשמנהל אחת הקרנות מספר לו על נפלאות הקולנוע האיראני הנערץ על אניני-הטעם במערב, הוא מסביר לו שהנערים החרדים אוהבים לראות ואן-דאם וסטיבן סגל, וזה בדיוק מה שהוא מתכוון לבשל עבורם, בנוסח כשר למהדרין. אלה רואים בעיני רוחם מחמלבאף, הוא חולם על שפילברג ונוסע לצלם סרטי עלילה בנפאל ובהודו.
 
בשיחה לאחר הסרט תאר אודי לאון, שהיה מנהל קרן גשר, תובנה לא צפויה שחווה כשצפה ב"פרמיירה" של אחד הסרטים, אי-שם במרתפי הממלכה של גרובייס בבני ברק: שחקן המגלם סוכן מוסד מדקלם במשך דקות ארוכות זרם קלישאות שדופות שגורמות לו להתפתל במבוכה – אבל אז הוא מבחין לפתע שהצופים האחרים סביבו מרותקים, נפעמים ואינם מסוגלים לעצור את דמעותיהם. גרובייס מבין היטב את הקהל שעבורו הוא יוצר, וזה קהל שונה מאוד מצופה הקולנוע החילוני הממוצע. בקטע מצחיק-מכמיר בסרט מסביר גרובייס לחבורת ילדים כבני עשר משהו על אשליית הקולנוע ופלאי האפקטים המיוחדים. ילדים חילוניים בני גילם הולכים אולי לחוג לקולנוע וכבר ראו אינספור "מאחורי הקלעים" של סרטים הוליוודיים. כאן הכול עדיין חדש, מוזר ומפתיע.   
 
קשה לעמוד בפני הקסם והלהט של גרובייס. וכנראה שעוד נשמע עליו עוד, מפני שגרובייס נראה נחוש לגמרי להמשיך ליצור סרטים – אבל לא להסתפק עוד בקהל השבוי שלו. 
 
עוד באותו נושא

3 תגובות בנושא “תוכנית 9 מבני-ברק”

  1. האם אתה במאי סרטים חרדי מתחרה שלו?
    אם לא מה יש לך נגד הבמאי החרדי הטוב והשמח ביותר בעולם ובשוק החרדי?
    אה???????????????

  2. קראתי בשקיקה את הכתבה, אני חייב לומר שאני מסכים אם רוב הדברים שנאמרו בו אם כי הם מנוקודת מבט מתנשאת, אבל זאת זכותך.
    אגב אם היית עושה עבודה קצת יותר מעמיקה מסתם לראות סרט של שעה אשר מקפל לתוכו חיים שלמים ומפעל חיים,
    הייתה מגלה כי עשיתי סרט באורך מלא לקשת, סרט באורך מלא לטלויזיה הגרמנית.
    ו4 סרטים קצרים אשר 3 מהם זכו ב4 פרסים בארץ ובעולם.

    ולעשות קולנוע יעודי לקהל החרדי זאת שליחות חשובה ומאתגרת.

השאר תגובה