מפלצות הים

[הרשימה הזאת היא בכלל של עמי בן בסט. סליחה על הבלבול ועל השגת הגבול. ]

 

"…גל משתולל, דמוי-הר, התגלגל ובא מכיוון הירכתיים, וברור היה לנו שמכת-החסד בוא תבוא. הוא הכה בנו בחמת-זעם כזו שהסירה התהפכה באחת; ובהפרידו אותנו זה מזה ומן הסירה לא הותיר בידינו אף זמן לומר "אלוהים!", כי כולנו נבלענו בו בתוך רגע."
(דניאל דפו, "רובינזון קרוזו")

בארצות-הים ידועים היו הימאים מאז ומעולם בסיפוריהם המפליאים. עכברי היבשה מצדם – לפחות חלק מהם – התייחסו לסיפורים הללו בספקנות בריאה. מפלצות-ים? קניבלים? גלי ענק ו"בּוֹרות באוקיינוס?" כן, שמענו.

אבל כאן לא מדובר בהדים נשכחים של אגדות שסופרו על קנקן רום, באיזה פונדק נוסח "אדמירל בֶּנְבּוֹ". בשנת 1942 עשתה אניית הענק קווין מרי, שארכה כ-300 מטר, את דרכה באוקיינוס האטלנטי ועל סיפונה 15,000 חיילים אמריקאיים. כ-700 מייל מן החוף הסקוטי פגע בה, בפתאומיות מוחלטת, גל ענק, שהשכיב אותה על צדה. המים שטפו את סיפוניה העליונים; האנייה שבה והתיישרה בכוחות עצמה, מה שמעיד מן הסתם על תכנון מצוין, אבל להערכת צוות הפיקוד חסרו בערך חמישה אינץ' נוספים כדי שהקווין מרי תרד תהומה. על פי האובזרוור הבריטי, הסיפור הושתק אז מסיבות של בטחון לאומי.

ב-1986 הפליגה הספינה "ספריי" סמוך לצ'רלסטון במזג אוויר נוח וברוח קלה. סדרה של גלים בגובה כ-20 מטר הופיעה ללא התראה. רב-החובל צ'ייס דיווח: "היינו על הגשר, שגובהו כ-20 מטר מעל פני הים, והגלים נשברו מעל ראשינו..הספינה נפלה והמשיכה ונפלה לתוך שקע ענק, ונדמה היה שהוא ממשיך ונפער מתחתינו. התורן הראשי התעקם…עמדת כיבוי האש נקרעה מעל הסיפון והוטחה במבנה הראשי…" מסיבות מובנות אין הרבה תמונות של גלי-ענק חריגים; מישהו על הספריי הצליח לצלם את הגל, רגע לפני הפגיעה; התמונה, צריך לומר, קצת צנועה ומטעה. עניין של זווית ראייה וסדרי גודל. תמונה נוספת, מרשימה יותר, צילם הקצין הראשון של המכלית "אסו לנגואדוק" ב-1980.

אסו לנגואדוק וגל ענק – מתוך מאמר בנושא. http://www.math.uio.no/~karstent/waves/index_en.html

ספינות קטנות יותר עשויות לא לשרוד את העווית הנוראה הזאת של איתני הטבע. ב-3 ביוני 1984 היה פיליפ ספטון ההגאי של ספינת מפרש תלת-תורנית, שהשתתפה במרוץ צפונית לברמודה. "גל מפלצתי בעל עוצמה וגובה שלא יאומנו" הכה בדופן הספינה, ובתוך רגע היו תרניה מתחת למים. גל שני חיסל אותה סופית והיא טבעה תוך פחות מדקה. תשעה מבין עשרים ושמונה אנשי צוות שרדו.

אבל כנראה שגם אוניות ענק, שבהן מושקעת מיטב הטכנולוגיה הימית, אינן חסינות. צוות מכלית הענק "מינכן", מן החדישות הגדולות והמשוכללות מסוגה, פאר צי הסוחר הגרמני, לא שרד כדי לספר את הסיפור. ב-7 בדצמבר 1978, בדרכה לאמריקה, נעלמה אניית הענק הזאת מעל פני הים. מבצע החיפוש הגדול בהיסטוריה העלה, בסופו של דבר, סירת הצלה אחת, חבוטה ומעוותת לבלי הכר. עכשיו רווחת ההנחה שגם היא – בלתי-ניתנת-לטביעה לפחות כמו הטיטניק – היתה קורבן לגל חריג, מפלצתי.

 

סיפורי הספנים על גלי-ענק פתאומיים – המכונים freak waves או rogue waves – היו  עקביים למדי, ולמרות זאת נתקלו באי אמון. לפעמים נבעה הספקנות הזאת מסיבות מעשיות למדי, כלומר, הביעו אותה מבַטחים שנאלצו לשלם על נזקים. אבל גם מדענים לא לקחו את העניין ברצינות רבה מדי. בשנים האחרונות חל שינוי; בעבר התעלמו מדענים מתופעת הגלים החריגים בטענה שאם הם קיימים בכלל, הם נדירים מאוד. אבל מכיוון שרשומות חברת הביטוח עתיקת-היומין ללויד'ס מעידות שגם בימינו אובדת אוניה בים לפחות אחת לחודש (על פי המסורת מצלצלים אז בפעמון גדול הניצב בכניסה) החלה חשיבה מחדש על הנושא. זה נבע גם מתצפיות אמינות, כמו מחקר שיטתי של מדען דני, ג'ספר סקורופ, שמדד, לאורך 12 שנה, את גובה גלים מאסדת קידוח נפט בים הצפוני, ומצא 466 גלים החורגים מן הסטטיסטיקה הצפויה; על אסדת קידוח אחרת, דראופנר, הסתער גל, שזכה לכינוי "הגל של ינואר", בגובה 18.5 מטר (במקום אחר נאמר: 26 מטר) בראש השנה האזרחית של 1995, והוליד מחקרים שנועדו לברר את הסכנות הכרוכות בגלים כאלה, מפני שהאסדה תוכננה לעמוד בפני גלים של עד 15 מטר בלבד.

קיימת תאוריה מקובלת לגבי גלים חריגים: על פיה, גלים רגילים שנוצרו על ידי סערה נתקלים בזרם אוקייני חזק ויוצרים התלכדות חריגה וגלי ענק. הם שכיחים יותר סמוך לחוף המזרחי של אפריקה, ליד פלורידה ובעוד כמה אזורים. יש גם טענה לפיה שכיחות הגלים החריגים עלתה בשלושים השנים האחרונות, ואולי הדבר קשור לשינויי האקלים הגלובליים. אבל תשובות חדשות לחידה הימית העתיקה מגיעות דווקא מתחום המתמטיקה. לטובת מי שמבין בזה משהו, בניגוד אלי, אציין רק שהניתוח המקובל של גלים באוקיינוס חוזה התפלגות גאוסיאנית של גובה הגלים, ולפי הניתוח הזה גל חריג הוא אכן אפשרי, אבל רק אחת לעשרת-אלפים שנה בערך. מתמטיקאי בשם אוסבורן הציע לא מכבר ניתוח שונה (משהו המכונה inverse scattering transform, שהוא "אנליזת פוּריֶיה לא-לינארית" וקשור גם למשוואות שרדינגר ולפיזיקה קוואנטית – אני מותיר את הבהרת הפרטים בידי קוראים הבקיאים בתחום.) המאמר נמצא ברשת. לפי אוסבורן, הניתוח שלו אינו שונה מאוד בתוצאותיו מן הניתוח הקלאסי – ובכל זאת, מדי פעם, "גל ענק מגיח לפתע מבעד לרעש-הרקע האקראי."

 

משניתנה גושפנקה מדעית-סמכותית לסיפורי-הים מסמרי השיער של ימאים פשוטים, החלה האווירה הציבורית להשתנות. היום מנסים למדוד ולאתר את תופעת הגלים החריגים באמצעות צילומי לווין; המטרה הסופית תהיה לדווח עליהם בזמן-אמת ולהזהיר כלי שייט מפניהם. ימאים מתבקשים עכשיו למלא דו"ח מפורט על התקלויות בגלים חריגים. אסונות ימיים שבעבר פטרו אותם כתוצאות של טעות אנוש או תחזוקה לקוייה של כלי השייט נבחנים עכשיו מחדש; הבי.בי.סי. העלה את הסוגייה לדיון ציבורי בתוכנית טלוויזיה, תיקים סגורים נפתחים, ועורכי הדין של חברות הביטוח משנסים מותניים לקראת גל אפשרי וחריג של תביעות.

אולי תרצו לקרוא גם את:

5 תגובות בנושא “מפלצות הים”

  1. גם אני התבלבלתי. רק שתדע שלמרות מוצאי (מכרסם יבשתי) מאז ומתמיד הפליאו אותי גלי הים. אף פעם לא הבנתי מדוע ים שפניו בדרך כלל ישרים, מתקמר לו פתאום ומזדעף עד כדי כך שהוא מגיר קצף לבנבן. בחלומי חוזרים ונשנים טסונאמי אדירים שמגיעים אי משם נשפכים על החוף ומטלטלים את נשמתי. אבל אתה שץ, כותב יפה אתה. אז תמשיך בבקשה לעשות גלים.

  2. (יכולת להרגיע את הקוראים – בביצה שלנו, הים התיכון, נמדדו לכל היותר 8 מטרים).

    שנה טובה ופוריה אבנר.

  3. לדעתי הייתם צרכים לצרף בנושא " תמונות של מפלצות " הרבה יותר תמונות כי אנחנו האנשים ביקשנו מהאתר " תמונות ש מיפלצות " לו חומר על כל דבר אחר ביקשנו תמונות ובעמוד זה היה חומר על המפלצות ורק תמונה אחת אז הייתי רוצה לבקש אם . תוכלו להכיס לאתר זה יותר תמונות
    מקווה שתוכלו להענות לבקשתי

    בתודה הדר בנימני

השאר תגובה