בית-לחם, או חידושים בארכיאולוגיה

[ היום ב"הארץ": אולי בכלל ישו נולד בבית לחם הגלילית?]

אני יוצא מהמנהרה לערב צונן ליד תחנת גן-האם, ועוצר מונית. אני ממהר הביתה.

– לבית-לחם, אני אומר לנהג. הוא צעיר, זקנקן מטופח, ז'קט ג'ינס.

– בית-לחם בירושלים או בית-לחם גלילית? הוא שואל. אני מוודא במבט שהוא מתבדח, ולא שם לב שהוא מזמין שיחה:

– רק לא מזמן שמעתי שיש מקום זה, בית-לחם גלילית, הוא אומר לי. הייתה לי נסיעה לשם, פעם ראשונה ששמעתי על המקום הזה.

– אה, לא הכרת? אני אומר. מקום נחמד. הייתי שם הרבה פעמים.

– כן, הוא מאשר, אבל חותר לעניין שעליו הוא רוצה לדבר: מה אתה אומר, אולי זאת בית-לחם האמיתית? איפה שישו נולד?

– טוב – אני מתרברב בידענותי, עדיין לא מבין לאן הוא מוביל – זה מאוד הגיוני, זה קרוב לנצרת, קרוב לכנרת, בטח שהגיוני יותר שזאת בית-לחם של ישו – –

– עושה להם בלגן, לנוצרים, מה? אם זה נכון? איזה בלגן זה יעשה להם? שכל הסיפור שלהם ככה לא נכון?

– תשמע – אני מצנן אותו – זה סיפור מאוד ישן. וממשיך ואומר לו שהתאולוגיה הנוצרית התמודדה עם טענות כאלה ואחרות כבר אלפיים שנה בערך ולא נראה לי שיש להם בעייה. הכס הקדוש לא ירעד מהתגלית שלו.

– לי בטח אין בעייה עם זה, הוא אומר. אצלנו אומרים שישו חי עד מאה ועשרים. ואחר כך קברו אותו בהודו. שם נמצא הקבר שלו.

אני מעכל את המידע החדש ומנסה למקם את עיקר-האמונה המוזר הזה בתוך בסיס-המידע החלקי, הפגום והמעורפל שלי על אמונות ודתות אזוטריות.  

– מה זה "אצלנו"? אני שואל בשיא הנימוס.

אחמדים, הוא אומר לי. אנחנו בכסאח עם כולם. עם הנוצרים, עם המוסלמים. עם כולם. יש בו גאווה רבה, בעיקר בגלל הכסאח, כך נדמה. אני מנסה לגרד פרורים מתחתיתה של חבית הזיכרון:

– אז ישו הוא, באמונה שלכם, אחד הנביאים, כן? כמו אצל המוסלמים?

– כן, הוא נביא של היהודים. הכל בסדר, אחלה נביא, אבל לא עשו לו כלום. הצלב וכל זה, זה לא קרה כמו שהם אומרים. הוא חי עד מאה ועשרים. תראה, הנוצרים, מתי הם התחילו לכתוב את כל הסיפורים על ישו? איזה מאתיים שנה אחרי שהוא חי, כן? אין להם מושג מה קרה באמת. אנחנו לא מאמינים בכל האגדות האלה, שהוא הבן של אלוהים, שעלה לשמיים. אין בכלל דבר כזה, שמיים. מה זה שמיים? אלוהים לא נמצא בשמיים. הוא בכל מקום. לא עולים לשמיים —

– ומה עם מוחמד, ואל-בוראק?

הוא רק חיכה לשאלה הזאת. סוף סוף הבנתי שהוא מנהל אותי, מפתה אותי במיומנות כדי לפרוש בפני את עקרונות הפילוסופיה האחמדית, לשיטתו:

– אנחנו אומרים שהכל היה בחלום, אתה מבין. (עכשיו הוא מדבר מהר וברצף, כי אנחנו מתקרבים לרחוב בית-לחם) זה היה חלום שהוא חלם. בגלל זה אנחנו בכסאח לא נורמלי עם המוסלמים. כי אנחנו אומרים, מה זה לטוס בשמיים עם סוס? עכשיו טסים במטוס יותר מהר. לא חוכמה. אצלנו מאמינים ש —

– תעצור לי פה בבקשה, אני אומר. 

 

 

3 תגובות בנושא “בית-לחם, או חידושים בארכיאולוגיה”

  1. את צריחי המסגד שלהם בכבאביר אני רואה מהחלון, אבל הפרטים על ישו היו חדשים לי.
    במחסומים, אולי רק סוסים מעופפים יעזרו.

השאר תגובה