מסע שורשים על אופנוע BSA

לא מזמן  סרקתי כמה תמונות משפחה ישנות, ובהן התמונה הזאת. הסיפור המשפחתי שמאחוריה, בקיצור נמרץ: סבא שלי אהב אופנועים. היו לו כמה מהם, אבל סיפורים שמענו רק על אחד, אופנוע בריטי מדגם BSA. בספטמבר 1939 החליט סבי האקצנטרי, בניגוד לעצות השקולות של בני משפחה וחברים, לעלות עם אשתו ובנותיו לאופנוע-עם-סירה שלו ולנסוע מזרחה, לכיוון רוסיה. (הטיעון שלו, פחות או יותר, היה כזה: הקומוניסטים רוצים שאנשים יעבדו, אבל אין לו מושג מה רוצים הגרמנים, והוא לא רוצה לחכות עד שזה יתברר.) הצבא הפולני החרים אז מכוניות ודלק לטובת המאמץ המלחמתי, אבל לא אופנועים – וה-BSA נסע, אומרות האגדות, על כל דלק: בנזין, נפט, וודקה. המשפחה, כלומר סבא וסבתא שלי ושתי הבנות, אכן חצו את הגבול ועברו את שנות המלחמה ברוסיה. כתוצאה מכך, אם לא נעמיס יותר מדי פרטים על הסיפור, אני יכול לפרסם את התמונה הזאת כאן.
הנה עוד אחת:

איזי ריידר סטייל קרקוב

סיפור חביב, אבל אין לי פרטים רבים שיעשירו אותו, וכבר אין כל כך את מי לשאול. חיפוש ברשת סייע לי בדבר אחד, לזהות את המקום המדויק שבו צולמה התמונה: הגשר על הנהר ויסלה בקרקוב.

בנוסף לכך, שלחתי את התמונה לאתר של חובבי אופנועים – אופנועי BSA, ליתר דיוק, כדי לברר פרטים על האופנוע. אני חייב לציין, במאמר מוסגר, שהתחביב של סבי לא עבר אלי בירושה ואין לי שום עניין מיוחד באופנועים. אבל בעל האתר האוסטרלי התעניין מאוד. ראשית, הוא קבע בעזרת חבר מומחה שהאופנוע בצילום כנראה איננו ה-BSA המפורסם. קשה לזהות בוודאות, בגלל זווית הצילום, אבל נדמה להם שזה דווקא 'רויאל אנפילד', אם זה מעניין מישהו. בנוסף לכך ביקש את אישורי, שניתן לו בשמחה, לפרסם את הסיפור במגזין המקוון שהוא עורך. היום קיבלתי לינק לאתר. אולי מישהו יזהה סוף סוף את האופנוע.

אולי תרצו לקרוא גם את:

10 תגובות בנושא “מסע שורשים על אופנוע BSA”

  1. יופי של תמונה, וכמה משעשע – או שרק לי נדמה? – ששלושת הפרצופים נורא דומים זה לזה?

    אגב גם אני כותבת תגובה זו תודות לתושייתה של סבתי שהחליטה באופן די דומה לעשות את שנות המלחמה ברוסיה, כי קומוניסטים היא כבר מכירה, וכך גם הצהירה בהתאם על עצמה (מה לא עושים כדי לשרוד…)

  2. אפשר לשאול גם כאן:
    http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=2715

    BSA די נפוץ בארץ מתקופת המנדט וגם רויאל אנפילד אופנוע מוכר כאן – כמעט כל ישראלי שטייל על אופנוע בהודו עשה זאת על אנפילד, שמיוצר שם ללא הרבה שינויים כבר שנים רבות – כך שיש סיכוי טוב שלא תצטרך להרחיק כדי לברר על האופנוע. בהצלחה!

  3. טלי: תודה. קשה לדעת – התמונה המקורית בערך באותה איכות. סבא שלי, בכל אופן, יושב מאחור, עם כובע. האשה היא כנראה סבתא שלי, שלא הכרתי.

    עמי, מחלקת הפיתוח עובדת שעות נוספות…
    נוסטלגיה מוטורית משפחתית כמובן יכולה להוות חומר גלם מצויין לכל מיני דברים. אני ממליץ, בהקשר זה, על ספרו (הגאוני) של פאבל הילה, "מרצדס בנץ", שעורר בי תחושת הזדהות מיידית, מכל מיני סיבות, ובהן הסיפור שלעיל.

    ערדי: תודה על הלינק והמידע. ננסה.

  4. כמו בכל משפחה, העלילה יכולה לפרנס רומן או שניים. סבא שלי בילה במחנה עבודה באוראל, האחרים במרכז אסיה (אוזבקיסטן, טג'יקיסטן). אולה – אחרי המלחמה הוחזרו לפולין במסגרת ה"רה-פטריאציה" ומשם לארץ.

  5. תנסה לברר פרטים אצל לילי הבר – יו'ר ארגון יוצאי קרקוב.
    יש לה מידע רב.
    דני

השאר תגובה