חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב ראשון

אלסדייר גריי הוא סופר סקוטי, יליד 1934. הוא למד ציור באקדמיה לאמנות של גלזגו, היה מורה לאמנות ועסק בציור תפאורות לתיאטרון וציורי קיר. הוא מעטר ומעצב את ספריו. יצירתו הבולטת היא הרומן "לאנארק, חיים בארבעה ספרים", שאותו החל לכתוב בשנות החמישים, אך פורסם רק ב-1981.
נתקלתי בו באקראי: קניתי כמה ספרים משומשים, אחד מהם קובץ דקיק בהוצאת פינגווין, שעל כריכתו דיוקן מוזר ומטריד; הסיפורים הדהימו אותי. הספר אבד לי, ומדי פעם חיפשתי אותו, אבל חלפו שנים עד שהשגתי עותק נוסף, וניסיתי לדלות מעט יותר מידע על גריי ויצירתו.


חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית

מתוך: סיפורים לא-סבירים, בעיקר

מאת אלסדייר גריי

פורסם בכתב העת מסמרים, גיליון 10

להמשיך לקרוא חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב ראשון

חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב שני

אמא יקרה, אבא יקר,מתברר לי שאני עדיין אוהב אתכם יותר מכל דבר אחר בעולם. אני אוהב את הפמלייה שלי, אבל הם משרתים ואינם יכולים לדבר אלי. אני אוהב את המפקח-על-הספרות, אבל הוא מדבר רק על שירה. אני אוהב שירה, אבל טרם כתבתי אותה. אני אוהב את הקיסר, אבל לא ראיתי אותו מעולם. להמשיך לקרוא חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב שני

חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב שלישי

אמא יקרה, אבא יקר,

אני מלא רגשות מבולבלים. ראיתי את הקיסר לפני יומיים. הוא איננו מה שחשבתי. אם אתאר את הכל בזהירות רבה, במיוחד עבורכם, אולי לא אשתגע. להמשיך לקרוא חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב שלישי

חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב רביעי

אמא יקרה, אבא יקר, אני חייב לחזור אליכם תמיד, כך נראה. האהבה, הזעם, הכוח הממלא אותי כעת לא ישקטו בטרם ישלחו זרם של מילים אליכם. כתבתי את הפואמה הגדולה שלי, אבל לא את הפואמה שנדרשה. אסביר את הכל. להמשיך לקרוא חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב רביעי

חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב אחרון

הערכה  ביקורתית של הפואמה מאת המשורר הטראגי בוהו
הקרויה "אי הצדק של הקיסר"
נמסר לאקדמיה הקיסרית של המפקחים, האוניברסיטה בארמון החדש. להמשיך לקרוא חמישה מכתבים מאימפריה מזרחית – מכתב אחרון

בת-הים הקטנה ועוד יונקים ימיים.

 

חידה ופתיון, והנה התשובה

שלשום – במקרה נודע לי – היה יום ההולדת של הנס כריסטיאן אנדרסן. אולי לכבוד התאריך קיבלתי דוא"ל – שנחת מן הסתם בעוד תיבות רבּוֹת מספור – ובו סדרת תמונות מבעיתות. הכותרת הייתה "מדהים! בתולת-ים שנמצאה במרינה בשנגחאי!"

לא אכריח אף אחד לצפות בתמונות טורדות-המנוחה הללו, שנראות כמו וריאציה על המפלצות של ה.ר. גייגר (אבא של הנוסע השמיני) –  אבל מיד נזכרתי בפי.טי. בּארְנוּם הגדול ובבתולת-הים מפיג'י. את הפרטים על התרגיל, שהיה, אולי, השראה ליצרני הספאם הנוכחי, אפשר לקרוא באתר המוקדש להונאות מפורסמות. בקיצור נמרץ: בּארְנוּם, בעל קרקס רב-מעללים, שלא בחל בשום מניפולציה של המונים ואולי לכן יש המכנים אותו "שייקספיר של הפרסום," חבר ב-1842 לאיזה דוקטור גריפין, חוקר טבע אנגלי, שהניח את ידו על ממצא נדיר: בת-ים אמיתית. אלפים נהרו לראות את פלא הטבע האגדי; אבל 'גריפין' היה בעצם נוכל בשם לוי לימן, שותפו לדבר עבירה של בארנום. בתהים הייתה מין בובה מפלצתית. מענין: איש אפילו לא מנסה לשכנע אותנו שבת-ים יפת תואר, כמו הפסל בקופנהאגן, היא אמיתית; כשרוצים ליצור אמינות, הולכים על משהו גרוטסקי עד זוועה; כיעור מפוּסל בפרטנות דקדקנית.

 

ההמשך – כאן

 

דולפינים, לוויתנים, ג'ירפות.

 

הדולפינים 'תלומי השן' שהגיעו לחיפה יצרו כותרות מכאן ועד סיאטל; הלילה עזב את נמל הקישון לוויתן קטן, כנראה גור של לוויתן מצוי.

 

התמונות באדיבות אח שלי.

 

התמונות לא מעניקות קנה מידה הולם, המאפשר להתרשם מגודלו של הלוויתן – מה גם שמדובר בגור. אפשר, לצורך כך, להתלות באילן גדול הממחיש את היטב את המימדים האמיתיים של לוויתן בוגר:

 

"הביטו במלח, הקרוי הקַּצָּץ, הקרב עתה לגשת, ובעזרתם של שני בעלי-ברית הוא עומס על שכמו את הגרָנְדיסימוּס, כפי שמכנים זאת הספנים, ובכתפיים שחוחות הוא כושל משם, כמו היה גְרֶנָדִיר הנושא את חברו המת משדה הקרב..ולבסוף תולה אותו, פרוש היטב, להתייבש על החיבל...וכאשר מקצרים אותו בשלושה רגל בערך, בצד המחודד והצר, ואז חותכים שני חריצים לידיים בקצה השני, מחליק הוא את כל גופו פנימה. כעת ניצב בפניכם הקַּצָּץ, עוטה את בגדי-השרד של כהונתו בתפארתם. מאז ימים קדומים מכדי שיזכרום בני-מסדרו, המעטה הזה לבדו יגן עליו כל צרכו, שעה שיעסוק בפולחנים המוזרים של תפקידו."  

[הרמן מלוויל, מובי דיק. מתוך הפרק "הגלימה," המתאר את הטיפול באיבר-המין של הלוויתן הניצוד.]

 

והנה עוד יונק ימי: שתי ג'ירפות צעירות מגן החיות התנכ"י יצאו שלשום למסע ימי לסינגפור. הבה נקווה שמסען יעבור בנעימים והן לא יסבלו ממחלת-ים. במטוס, אם תהיתם, קשה להוביל ג'ירפות, בגלל מגבלת הגובה.

 

 

צילומים: יעקב גילסטרון